מהן לקויות הלמידה דיסלקציה ודיסגרפיה?
לקויות למידה זוהי בעיה שקיימת בחברה האנושית מאז ומתמיד, אך רק לפני תקופה קצרה יחסית עלו לסדר היום. לכל אדם יש המאפיינים האישיים שלו, אך הצורך לחינוך אחד משותף מעלה את הצורך לחלק את הילדים לקטגוריות המובחנות על פי היכולות השכליות שלהם. כאשר ילדים מתחילים ללמוד לקרוא ולכתוב, עלולות להתעורר בעיות של דיסלקציה שיהוו בעיה אמיתית גם עבור הילדים, גם עבור ההורים וגם עבור המורים.
כיום ידוע שהחלוקה בין המגדרים אינה שווה בתחום זה. רק 5% מהנשים סובלות מדיסלקציה, בעוד בקרב הגברים המספר עומד על 20%. לקויות למידה הינן תופעות של מוח האדם שעדיין לא ברורות למומחים שמחפשים את ההסברים הגורפים מה גורם לתופעת דיסלקציה ודיסגרפיה. דיסלקציה הינה בעיה ביישום מיומנויות הקריאה, שהינה בסיסית ביותר לשם המשך לימודים תקין. כאשר יש בעיית דיסלקציה, המנגנון שאחראי על סריקת האותיות, הבנתם, הפיכתם להברות ולמילים הינו לקוי מסיבה בלתי ידועה. בדרך כלל, הבעיה הינה בהבנת משמעות האותיות, בלבול בניהם, קושי לאיית נכון ולחבר את האותיות למילים. ילדים ומבוגרים הסובלים מדיסלקציה כותבים בדרך כלל עם טעויות איות. יתכן שזהו גם סממן לבעיית דיסגרפיה קלה או כבדה – דיסגרפיה גם היא לקות למידה ידועה, אך היא משפיעה יותר על מיומנות לימודית בסיסית אחרת – הכתיבה. דיסגרפיה משפיעה על היכולת של הילד לרשום בכתב קריא וברור. מומחים רבים סוברים שלמעשה, דיסלקציה ודיסגרפיה הינן בעיות דומות שיש להם מקור זהה. עם זאת, אבחון של דיסלקציה ושל דיסגרפיה נעשה באופן נפרד במסגרת האבחונים המתבצעים כיום במערכת החינוך בישראל.
אילו אבחונים של ליקויי למידה קיימים?
באופן כללי, כאשר מפנים ילד מסוים לאבחון לקויות למידה, כבר ברור שמשהו מפריע לו ללמוד בצורה תקינה. בעזרת האבחון שוללים אפשרויות אחרות לסיבות של בעיות אלה. כיום, מומלץ לשים לב לסימני הזהרה שמופיעים בקרב הילדים כבר בגיל צעיר מאוד ויכולים להוות סממנים חשובים מאוד של התפתחות דיסלקציה או דיסגרפיה. הופעה של תסמינים אלה מוסיפות את הילדים לקבוצות סיכון הדורשות התבוננות מעמיקה וקבועה. אבחונים שונים נועדו לשלול אפשרויות של הסברים אחרים לתופעות שמראה הילד שלכם. כאשר אתם רואים שאכן יש בעיה, מומלץ קודם כל לפנות לבדיקות גופניות כלליות, בכדי לוודא שמבחינה פיזית, הבריאות של הילד תקינה. כאשר אתם מתחילים בתהליך של האבחונים, חשוב שלא תעשו אותם בו-זמנית, או בפרקי זמן קצרים מדי. הדבר עלול להוות גורם מלחיץ וקשה מדי עבור הילד, מה שמצידו יגרום לכך שהתוצאות של האבחונים לא יהיו מדויקות.
קבוצות סיכון
הילדים הנמצאים בקבוצות סיכון, אלה העלולים לסבול בעתיד מליקויי למידה בצורה של דיסלקציה ודיסגרפיה מראים תופעות של קושי ליישם מידע קוגניטיבי, גרפי וקולי עוד מגיל צעיר. ילדים שעלולים לפתח דיסלקציה יתקשו ליזכור מילים של שירים, יתקשו לראות את הקשר בין מילים שהן בחרוזים, לא יבדילו היטב בין צורות גיאומטריות (כגון עיגול או ריבוע) ולעיתים גם צבעים. למידה של דברים חדשים תעורר אצלם בלבול. כמו כן, התופעות שמכניסות ילדים לקבוצות סיכון של ליקויי למידה פעמים רבות דומות במקצת לתסמינים של הפרעות קשב וריכוז. מומחים רבים ממליצים לבצע אבחון בעיות קשב וריכוז בגיל כמה שיותר מוקדם. כך ניתן לשלול את קיומה של בעיה זו (מה שיגדיל את הסיכוי לכך שהבעיות של הילד ללמוד חומר חדש נובעים מבעיית דיסלקציה), או לאשר אותה, מה שיעזור להורים להתחיל להתמודד עם התנאים הבלתי רגילים עוד לפני גיל בית הספר.
סוגי אבחונים שונים של דיסלקציה, דיסגרפיה וליקויי למידה אחרים
את האבחונים עבור ליקויי למידה מבצעים בין גיל 7 עד גיל 17, לעומת אבחון הפרעות קשב וריכוז, אותן ניתן לבדוק עוד בגיל צעיר יותר. קיימות שתי שיטות מקובלות לאבחון ליקויי הלמידה דיסלקציה ודיסגרפיה.
אבחון דידקטי
אבחון דידקטי זוהי בדיקה מקיפה של יכולות הלימוד של הילד שבדרך כלל מכריעה בהצלחה האם יש לילד דיסלקציה או דיסגרפיה או לא. אבחון דידקטי מתבצע על ידי מורה שעבר הכשרה לבצע את הבדיקה הזאת. בכדי להגדיל את המהימנות של אבחון דידקטי, ההכרעה לא נעשית על סמך פגישה אחת או שתיים, אלא לפחות לאחר ארבע פגישות. המספר המקסימאלי הינו שש פגישות, שאחריהן המאבחן מתאר את הממצאים שלו. אבחון דידקטי מתמקד על ארבע מיומנויות למידה עיקריות: קריאה, כתיבה, חישוב מתמטי ולימודי שפה זרה. בעיית הדיסלקציה עלולה להשפיע לא רק על מיומנויות הקריאה בשפת האם, אלא גם על לימוד שפה זרה. עם זאת, ההשפעה הזאת מאפשרת לאבחן דיסלקציה מהר יותר בזכות כך. אבחון דידקטי עוזר לאבחן האם הסיבה לכך שהילד לא מצליח להתמודד עם המשימות הלימודיות הינה ליקוי למידה, או שמא מדובר בבעיה אחרת. במקרה זה, הילד יכול להישלח לאבחון הפרעות קשב וריכוז, למבחן TOVA. עם זאת, האבחון הדידקטי הינו לוקה מאט בחסר – הבדיקה עלולה להיראות שטחית ופשוטה מדי להורים מסוים. המאבחן הדידקטי בוחן את היכולות של הילד בצורה מאוד שטוחה, בלי להתעניין בילד עצמו. החסרונות של שיטה זו הביאו להתפתחות של אבחון נוסף, בעל גישה שונה – אבחון פסיכודידקטי.
אבחון פסיכודידקטי
אבחון פסיכודידקטי, לעומת האבחון הדידקטי הרגיל לא רק בודק האם ילד יכול ללמוד לקרוא משפט במהירות המקובלת, לחשב תרגילי חשבון פשוטים או לקרוא אותיות אנגליות. אבחון פסיכודידקטי מתבצע על ידי פסיכולוג חינוכי, ובמהלך הפגישות עימו (גם באבחון זה נדרשות כחמש פגישות לשם ביצוע האבחון) המאבחן בודק גם את המצב הפסיכולוגי של הילד, ומה שהכי חשוב – הוא שם למטרה לבדוק לא רק את היכולות הלימודיות של הילד, אלא את רמת האינטליגנציה הכללית שלו. למעשה, אבחון פסיכודידקטי מייצג את הגישה שממנה התחלנו מאמר זה – שילדים יכולים להיות אינטליגנטים מאוד, אך בעלי דרך חשיבה שונה מרוב הילדים. דרך חשיבה זו עלולה להפריע להם להצליח בלימודים, בגלל שהם חושבים אחרת. דיסלקציה יכולה להפוך לבעיה הרבה פחות חמורה, אם נביט בה בצורה כזאת, ולא בתור “עונש משמיים”. הורים רבים יוצאים הרבה יותר מעודדים לאחר אבחון פסיכודידקטי. במהלך תיאור הממצאים, המאבחן נותן המלצות על התנהלות נכונה במשפחה ובבית הספר, מה שיכול אפילו להקל את חומרת בעיית הדיסלקציה.
שלילה של בעיות אחרות
למעשה, משום שהמקור של לקויות למידה וגם של הפרעות קשב וריכוז עדיין אינו ידוע לחוקרים, כל האבחון שמתבצע לשם בדיקת דיסלקציה, נעשה במטרה לשלול בעיות נוספות. לכן, אם הילד שלכם לא מצליח לחבר משפטים, ליזכור דברים ולכתוב בכתב יד קריא, זה לא אומר באופן אוטומאטי שיש לו דיסלקציה. ניתן להפנות אותו לבדיקות דם, יתכן שחסר לו מרכיב כלשהו חשוב בגוף. במידה ומדובר בקושי לזהות אותיות, יתכן שיש בעיית ראייה, וכאשר הילד לא מבדיל בין צבעים – יש סיכויי שהוא פשוט עיוור צבעים. מה שהכי חשוב במצבים שבהם הילדים לא מתפתחים בצורה המקובלת, זו לא לעשות אבחונים בכוחות עצמכם, יש לבדוק את כל האפשרויות בעזרתם של מומחים בתחום החינוך, הפסיכולוגיה ובריאות הילד.
