“מתי זה אני ומתי זאת הפרעת הקשב שלי?”
אחד המשפטים שאני שומעת שוב ושוב במפגשים עם מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז הוא :”אז זה האופי שלי או הפרעת הקשב שלי?”. האמירה הזאת, שנאמרת לעיתים קרובות בטון של תסכול וכעס, משקפת את החוויה של אנשים שחיים במשך שנים רבות עם הפרעת קשב מבלי להיות מודעים למאפיינים שלה או להשלכות שלה. מכיוון שהם אינם מודעים להשלכות אלה, הם גם לא יודעים להסביר חלק גדול מההתנהגויות שלהם. כתוצאה מכך רבים מהם מגדירים את עצמם כ”חסר אחריות באופי שלי “, “לא יודעת לשמור על חברויות. זה באופי שלי” או “סתם עצלנית. זה פשוט האופי שלי”.
כדי שמבוגר עם הפרעת קשב יוכל לענות על השאלה הקשה “מתי זה אני עם האופי שלי, ומתי זאת הפרעת הקשב שלי?” הוא צריך לעבור שני תהליכים. בשלב ראשון הוא צריך ללמוד להכיר את המאפיינים של הפרעת הקשב האישית שלו, וללמוד לראות אותה כישות נפרדת ממנו. רק לאחר שהבין מי היא הפרעת הקשב שלו וכיצד היא משפיעה על ההתנהגות שלו, הוא יכול להתקדם לשלב הבא, שלב ההתחברות מחדש.
בשלב הראשון, כדי לייצר הפרדה בין “מי אני?” לבין “מי הפרעת הקשב שלי?” חשוב להבחין בין התנהגות הנובעת מהפרעת הקשב, לבין תכונות המשקפות את מהותו של האדם ואת הערכים האישיים שלו. אדם לומד להגיד על עצמו “אני לא יודע להיות חבר”, מכיוון שהפרעת הקשב שלו מתאפיינת בקושי ביצירת התמדה. הוא מתקשה לשמור על קשר עם חברים, לא מטלפן אליהם לעיתים קרובות, ולא תמיד מתעניין בנעשה בחייהם. יחד עם זאת, הוא זה שחברים יבקשו ממנו עזרה, הוא זה שחברים יודעים שהם יכולים לסמוך עליו בשעת צרה. החברות היא ערך עבורו. האמירה “אני לא יודע להיות חבר” היא אמירה שמשקפת מאפיין של הפרעת הקשב שלו, ולא תכונה מהותית שלו. כאשר הוא ידע להגדיר את המאפיין האחראי להתנהגות שלו, הוא גם יוכל בעזרת הגדרה זו להסביר את ההתנהגות שלו לא רק לעצמו, אלא גם לאנשים הסובבים אותו. הוא יוכל להגיד לחבריו “החברות שלכם מאד חשובה לי. אם אני לא מתקשר זה כתוצאה מהפרעת הקשב שלי”. בעזרת התובנה שבמהותו הוא חבר טוב, הוא יוכל בהמשך לבקש מהם לעזור לו לשמור על קשר איתם, לבקש שהם ייזמו את הקשר.
ההפרדה בין ההתנהגויות שהן תוצר של הפרעת הקשב לבין התנהגויות המשקפות את מהותו של האדם, יוצרת תחושת שחרור. היא מאפשרת לאדם עם הפרעת קשב לזהות את הקשיים ולהשתחרר מחווית התסכול ומהעיסוק המתמיד בתחושה שהוא תמיד לא בסדר. השחרור מן התחושות השליליות שיוצרת הפרעת קשב היא גם זו המאפשרת להתחיל לראות את היכולות שהיא יוצרת. כאשר אדם רואה את הקושי להתמקד בפעולה אחת או במחשבה אחת, כהתנהגות הנובעת מהפרעת הקשב שלו, הוא יכול להפסיק להגדיר את עצמו כ”תלמיד גרוע” במהותו, וכבעל אופי של “עצלן” או “מרחף” . כאשר הוא לומד ליצור את ההפרדה, הוא יכול להתחיל לראות את היכולות יוצאות הדופן שיוצרת היכולת שלו לקפוץ ממחשבה למחשבה ולהתמקד בכמה פעולות בו זמנית. הוא יכול לראות שבמהותו הוא לא “מרחף” אלא אדם יצירתי בעל חשיבה רחבה. ההפרדה היא זו המאפשרת לו את ההתחברות מחדש ליכולות שלו.
