איריס קולטוצ’ניק
איריס קולטוצ’ניק היא מטפלת באמצעות בעלי חיים. השכלתה של איריס כוללת תואר במדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך התמחות בסיוע ושיקום באמצעות בעלי חיים מטעם סמינר הקיבוצים. מזה שבע עשרה שנים איריס עוסקת בחיבור המופלא שבין ילדים לבין בעלי חיים, ובפוטנציאל של חיבור זה לייצר אינטראקציות מיטיבות ומרגשות ובכך לקדם ולסייע בהתמודדות של ילדים והוריהם עם מגוון רחב של קשיים. במהלך שנות עבודתה, איריס פגשה והפגישה בין ילדים לבעלי חיים במגוון מסגרות, בעבודה חינוכית בגני ילדים, פנימיות, מסגרות החינוך המיוחד וגני שפה ותקשורת.
איריס עובדת במסגרת “חי וחיוך”, המקיימת פינת חי עשירה ביונקים, עופות וזוחלים, ובכלל זה שרקנים, ארנבים, אוגרים, גרבילים, חתולה, כלב, שלווים, יונים, תוכים, תרנגולת, ברווזה, צבים, לטאה, צפרדעים ואפילו נחש (ידידותי כמובן- כמו כל עמיתיו לפינת החי).
טיפול באמצעות בעלי חיים
טיפול באמצעות בעלי חיים (או במינוח המלועזי המקצועי- זואותרפיה) הוא גישה טיפולית הנעזרת בבעלי חיים בתהליך של סיוע לאדם לשפר את רווחתו הנפשית ואיכות החיים שלו. קשר רגשי הנוצר בין האדם לבעל החיים מאפשר למטופל לחוות במסגרת הטיפול רגשות ומצבים שונים, וכן הוא מאפשר למטפל להתבונן, לפרש לדבר ולעבד ביחד עם המטופל חוויות אלה, ולהבין כיצד הן באות לידי ביטוי בחיי היומיום של המטופל.
לקשר של המטופל עם בעל החיים יש כמה רבדים. ברבדים הגלויים שלו, קשר זה מאפשר למטופל לחוש אוהב ונאהב, להפחית תחושת בדידות או חוסר ערך וללמוד לקחת אחריות בתוך קשר. ברבדים היותר סמויים, בעלי חיים משמשים כגירוי המזמין השלכה של רגשות ותחושות. בגלל חוסר יכולתם לדבר, נוח למטופל להשליך על בעלי החיים מתוך עולמו הפנימי ובכך להעשיר את ההסתכלות שלו על עצמו ולקדם תהליכים תוך- נפשיים שונים.
הטיפול עם איריס במסגרת “חי וחיוך”
במסגרת “חי וחיוך” איריס מזמינה את המטופלים למספר מרחבים. הטיפול ניתן בפינת החי החיצונית, הכוללת פינת ישיבה, במרחב פתוח עם דשא, עצי פרי ופרחים, או בחדר שבו מתגוררות חיות קטנות. החדר מצויד באמצעים נוספים רבים למשחק ואינטראקציה כמו חומרי יצירה, ספרים ובובות.
תחילתו של כל טיפול הוא ביצירת קשר ראשוני בין המטופל לבין החיה. קשר זה נבנה מתוך הרכיבים הכי בסיסיים של קשר ותקשורת עם הסביבה- החושים. ההיכרות מבוססת על גירוי חושי, התקרבות, מגע, ליטוף, החזקה וחביקה, וממשיכה לפעולות מפותחות יותר של קשר כגון האכלה ומשחק.
השלב הראשוני הזה עשוי לחשוף בפני המטופל והמטפלת חלק מן הקשיים שהמטופל מביא עמו, ובכלל זה חסכים במגע ובקשר, סוגיות של אמון וביטחון והתמודדות עם צורך בקשר, ועם הזדקקות של מישהו אחר (אדם או חיה) לטיפול ולמגע של המטופל עצמו. המשך הקשר מאפשר למטופל להתנסות ולהפגין הנאה וקרבה אל בעלי החיים, ולפתח לעצמו סביבה בטוחה להביע בה את רגשותיו ולחפש תמיכה רגשית וקבלה ללא תנאי מצד המטפלת וגם מצד החיה. בסביבה בטוחה זו ניתנת ההזדמנות ללמידה ושיפור של הכישורים החברתיים, לעיצוב ההתנהגות ולהרגעת מתחים וחרדות. קשר עם בעל חיים, בהיותו לא מאיים מחד ומתמסר ומעניק ללא תנאי מאידך, מסייע גם בחיזוק הדימוי העצמי, בלמידת אחריות ומעורבות והפנמה של דרכי תקשורת חיוביות ומקדמות. אתם מוזמנים לבוא ולחוות את הפלא שבכך בעצמכם.
