לא מעט הורים, כביכול בעלי ניסיון, ימליצו לכם ויגידו לכם מהו הזמן המושלם לקחת את הילד שלכם אל אבחון דיסלקציה. כל הורה בטוח שרק לו יש את הניסיון המתאים, ועל סמך הניסיון הפרטי שלו עם הילד שלו, הוא לא רק יודע מתי זה הזמן המושלם לעבור אבחון דיסלקציה, אלא גם מתי זה הזמן המתאים לעבור אבחון עבור בעיות אחרות כמו קשב ריכוז, ומתי זה הזמן המושלם לעבור אבחון קשב וריכוז, שכמובן קשור בעיני אותו הורה לבעיות של דיסלקציה. חשוב לנפץ את הסטיגמות בנושא, ולהסביר שלאף הורה, גם אם יש לו חמישה ילדים דיסלקטים שעברו אבחון מתאים, אין את הידע המושלם בנוגע לזמן המתאים עבור אבחון דיסלקציה.
באופן עקרוני, רוב הדיסלקטים נולדו עם הדיסלקציה, ומדובר במשהו שהתפתח כבר בעודם ברחם אימם. יש אמנם מקרים של פגיעות מוחיות שגרמו גם לתופעות של דיסלקציה, אך אלו תופעות יוצאות דופן יחסית, שגם נלוות אליהן בעיות קוגניטיביות נוספות.
מכאן נובע, שכביכול הזמן המתאים ביותר לבצע אבחון דיסלקציה, הוא לקראת כיתה א’ או בזמן כיתה א’- השלב שבו הילד אמור לרכוש את מיומנויות הקריאה שלו. אבל חשוב להיות מאד זהירים בנושא זה, וכפי שתראו – לא כל ילד שנחשד בדיסלקציה, הוא דווקא ילד שיש לו דיסלקציה. מכל מקום, אם אתם לא בטוחים, אבחון דיסלקציה ייתן מענה מוצלח לשאלות שלכם.
כל אחד מתפתח אחרת
דיסלקציה היא ברמת העיקרון חוסר היכולת של האדם להפיק את ההבנה והמשמעות מתוך טקסט כתוב. פעמים רבות עקב כך, דיסלקציה יכולה לגרור בעיות נוספות כמו אוצר מילים דל (משום שדיסלקטים ממעיטים בקריאה כי הדבר מקשה עליהם) וכן גם בעיות בכתב היד. עם זאת, לא כל ילד שמתקשה בקריאה ובכתב – הוא דווקא ילד שחייבים לשלוח אותו לעבור אבחון דיסלקציה, וגם אם שלחתם אותו – זה לא אומר שהתשובה דווקא תהיה חיובית. חשוב תמיד לזכור, שלכל ילד יש קצב התפתחות משלו. יש ילדים, שבשלים מאד לקרוא עוד לפני כיתה א’, וההורים שלהם אכן שולחים אותם לכל מיני מסגרות העשרה שיפתחו את הקריאה שלהם. יש חלק גדול מאד מהילדים, שלאורך כיתה א’ רוכשים את יסודות הקריאה, ועדיין טועים קצת, והכתיבה שלהם באופן טבעי מלאה בשגיאות כתיב – אך מתייצבת לרוב עד גילאי 8-9.
עוד מיעוט מהילדים, שאינם דיסלקטים, מתפתחים מעט יותר מאוחר, והם מצליחים לקרוא באופן שוטף ורציף רק באזור כיתה ג’, וגם הכתיבה מתפתחת מסיבות אלו בגיל מעט יותר מאוחר. חשוב לציין שלא מדובר בילדים שצריך לשלוח דווקא אל אבחון דיסלקציה, אלא ילדים שמסיבות שונות פשוט מתקשים קצת בקריאה – לעתים קרובות אלו הילדים הקטנים יותר בשכבת הגיל שלהם, משום שבגילאים הללו כל חודש הוא מכריע מאד בהתפתחות של הילד.
המלצות של בית הספר
אז מתי כן שולחים את הילד אל אבחון דיסלקציה? ראשית, אם המוסד החינוכי שבו הילד לומד, ממליץ לעשות זאת, כדאי בהחלט לשקול את הרעיון בחיוב. היום לאנשי חינוך יש ידע רב בתחום, והם מודעים הרבה יותר לנושא של קשיי למידה באופן כללי, ובפרט לנושא הדיסלקציה – שהיא לקות הלמידה הנפוצה ביותר. חשוב לציין, כי דיסלקציה אינה תופעה נדירה כ”כ – גם ההערכות המינימליסטיות מדברות על כ10% מהאוכלוסייה שלוקה בדיסלקציה ברמה כזו או אחרת, כך שכמעט בכל כיתה למעשה, יהיה לפחות ילד אחד שישלח אל אבחון דיסלקציה, ולכן המורים נותנים תשומת לב גבוהה מאד לנושא.
השלב הטוב ביותר לשלוח את הילד אל אבחון דיסלקציה הוא אם אתם רואים שהפער שקיים, הוא פער בלתי מוסבר, שלא תלוי בנסיבות חיצוניות כלשהן, והוא גדול למדי. אבל מהן נסיבות חיצוניות? אם לדוגמה במהלך כיתה א’, הילד שלכם החסיר כשבועיים מהלימודים – יש סיכוי טוב מאד שהוא יפתח פער מול הכיתה, בפרט אם אין לו יכולות קריאה פנומנאליות. לעתים הפער הזה מתגבר – כי הכיתה ממשיכה להתקדם, והילד פשוט לא מצליח להדביק את הקצב שרק הולך וגדל. במצב כזה – ברור שלא שולחים את הילד אל אבחון דיסלקציה. חשוב לשבת עם הילד באופן פרטני, ולהשקיע קצת יותר במשך תקופה מסוימת, עד שהילד יצליח להדביק את הקצב. לעתים אפשר לנצל את חופשת הקיץ לצורך עניין זה.
מכל מקום, אם לא מדובר על ימי מחלה, ואם הפער הוא גדול מאד, זה הזמן לגשת אל אבחון דיסלקציה. מכיוון שהפער צריך להיות ברור (היום כשמדברים על ילדים דיסלקטים, הכוונה היא לילדים שרמת הקריאה שלהם נמוכה בשנתיים מרמת הקריאה של בני גילם), לא תמיד הזמן הכי טוב עבור אבחון דיסלקציה הוא דווקא לפני כיתה א’ או במהלך כיתה א’ – שהרי בשנה זו שלבי הקריאה הם כל כך יסודיים, שלא ברור עד כמה בכלל אפשר למדוד פער של ילד כזה או אחר אל מול הנורמה.
לעומת זאת, סביב כיתה ב’-ג’, ובוודאי במהלך כיתה ד’, מדובר על זמן טוב לשלוח את הילד לעבור אבחון דיסלקציה, כאשר אתם מזהים כמובן פער שהולך וגדל בינו לבין חבריו.
לא לחכות עד הסוף
עם זאת, לא מומלץ להתמהמה יותר מידי עם הנושא של אבחון דיסלקציה. אם ברור לכם לחלוטין שיש פער, ואם ברור לכם לחלוטין שהילד נמנע בכוונה ממשימות של קריאה וכתיבה, ולא מטעמי עצלות (בסופו של דבר, אף אחד באף גיל לא רץ מרצון להכין את שיעורי הבית שלו), לא כדאי להמתין יותר מידי. חשוב להבין, שלא מדובר כאן על בעיה של החמרה בדיסלקציה. אבחון דיסלקציה מהיר לא יוכל לגרום לדיסלקציה “להיעלם” עם הזמן. אבל האבחון הזה חשוב מאד, על מנת שתוכלו להימנע מכל התחושות שנלוות לדיסלקציה של הילד שלכם.
לאורך השנים, התברר כי ילדים שלא עברו אבחון דיסלקציה בזמן, ולכן גם לא קיבלו טיפול מתאים, קיבלו יחס לא תקין מסביבתם. אותם ילדים נתפסו במקרה הטוב כעצלנים, ובמקרה הפחות טוב אף כטיפשים. חשוב כמובן להסביר, כי דיסלקציה היא תופעה שנפוצה בקרב כל בעלי רמות המשכל. זה הזמן להדגיש כי לא משנה אם הילד שלכם חכם יחסית, ממוצע, או שאתם אף יודעים שיש לו מנת משכל נמוכה והוא במסגרת חינוכית מיוחדת – כדאי לשלוח אותו אל אבחון דיסלקציה אם אתם מזהים שהוא ברמה נמוכה יותר מבני גילו בעלי מנת משכל זהה לשלו.
בשנים האחרונות גילו, שגם לאנשים עם מנת משכל נמוכה יש רמת קריאה מסוימת שהם אמורים להגיע אליה (הדבר שונה לחלוטין מרמת ההבנה של מונחים באשר הם, שזה כבר קשור לחלוטין לנושא של מנת משכל), ויש בקרב אוכלוסיה זו גם דיסלקטים. עם זאת, אחוז הדיסלקטים לא גבוה יותר או נמוך יותר בקרב אוכלוסיה זו.
על מנת למנוע קשיים נפשיים שונים שיגמרו לילד שלכם בעקבות אי טיפול בדיסלקציה, כדאי ללכת בקרוב אל אבחון דיסלקציה. כך תוכלו למנוע תופעות שונות כמו היבדלות חברתית, דימוי עצמי נמוך, או פיתוח חוסר תחושת מסוגלות. אבחון דיסלקציה יבהיר לכם האם אכן מקור בעיית הקריאה היא נוירו- התפתחותית, וכך תוכלו לתת לילד שלכם את הטיפול המתאים, ולהעלות אותו על דרך המלך.
