תיאום-תורים-למאבחנים-פורטל-קשב-וריכוז
תור למומחה מומלץ

מערכת תיאום תורים

הדרכים לאבחון הפרעות קשב וריכוז

תוכן עניינים

מומחה-קשב-וריכוז (1)

כאשר אנו סובלים מכאבים ברגל אנו פונים אל האורתופד, סביר להניח שהוא יפנה אותנו לצילום  ולבדיקת דם ועל פי שני הפרמטרים הללו ועל פי ממצאי הבדיקה הגופנית הוא ישלול חלק מן האבחנות האפשריות ויאתר את מקור הבעיה, דלקת או שבר לצורך העניין. כאשר אנחנו דנים בהפרעות נוירולוגיות והתנהגותיות כגון הפרעות קשב וריכוז לא די לאבחן אבחון פתולוגי או פיזי בלבד, אבחנה מהסוג הזה מותירה מידע רב והכרחי מחוץ לתמונה. אבחון מדוייק של הפרעות קשב וריכוז נתמך על ידי כמה אופנים שונים זה מזה שחשיבות כל אחד ואחד מהם גבוהה מאד והשילוב של כולם יחד היא זו שמעניקה לבסוף את האישור הסופי ואת האבחנה החד משמעית אם אכן קיימת הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) או רק הפרעת קשב וריכוז (ADD) למשל.

הדיוק והשילוב בין הבדיקות השונות הכרחי מכמה בחינות. הראשונה שביניהן העומדת בראש היא הרצון לא לטעות באבחנה שעלולה לפגוע בסופו של דבר בילד, שאם הגיע לאבחון מסוג זה סובל ככל הנראה מבעיה משמעותית כלשהיא. הבחינה השנייה היא הרצון להגיע לפגיעה מדויקת במידת ההפרעה אם קיימת ובמידה ויש ספק לשלול תסמונות שונות והפרעות אחרות המביאות לאותם תסמינים או לתסמינים דומים מאד. בנוסף לשתי אלו ניתן לומר כי לא די בבדיקה מסוג אחד על מנת לקבוע אבחון מלא, וכי יש לעבור את מלוא הבדיקות כדי לאשר באופן מוחלט את קיומה של הפרעת קשב וריכוז.

 מהו אבחון

אבחון הוא תהליך מורכב המשלב יחד מספר כלים שונים במטרה לנתח את מצבו של הילד או המבוגר הסובל ממגוון רב של תסמינים ומעיד על קושי מסויים. האבחון מאפשר פריטה של כל המאפיינים והתסמינים השונים ובחינה מקרוב של כל אחד ואחד מהם תוך הענקת תשומת לב להיבטים הרגשיים, הקונטיביים, הפיזיים, ההתנהגותיים והלימודיים של הילד.

האבחון מציף את הקשיים ומביא אותם למרכז התודעה של הילד או המטפל. בעזרת הכלים שעומדים לרשות המאבחן ניתן להגיע בתום האבחון למסקנות חד משמעיות בקשר למצבו של הילד ואף לקבל החלטה באם אכן הוא סובל מהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות למשל. 

תהליכי אבחון שונים משמשים רבות במגוון מקומות, ביניהם בתי ספר, בתי חולים ומרפאות כמובן ואפילו מקומות עבודה שונים כחלק מתהליך הקבלה והמיון. כל תהליך אבחון מותאם לצרכי הגוף המאבחן ולבעיה אותה מבקשים לגלות ולאתר. אבחונים שונים מביאים לתוצאות שונות כמובן ולכן יש לדאוג לערוך אבחונים בעלי מדדי אובייקטיביות מרביים.

מי שחיבר את האבחון שנועד לאתר הפרעת קשב וריכוז חייב היה להכיר ולדעת את אותן הפרעות על בוריין. לצורך אבחון מדוייק ומקצועי לא די באספקט אחד של ההפרעה אלא דרושה הבנה מערכתית ושילוב של מגוון כלים המודדים כל אחד מפניה של הפרעת הקשב או הפרעת הריכוז.

 הכלים השונים לאבחון הפרעות קשב וריכוז   

כאמור האבחון מורכב ממספר כלים שונים, הרי הם לפניכם:

סיפור הרקע של המטופל –  ההיסטוריה הרגשית, ההתנהגותית והפיזית שלו מרגע הלידה ועד לשלב האבחון הכרחית להבנת המקרה הספציפי ולהצלחת האבחון. באמצעות סיפור הרקע והנתונים הקליניים של המטופל ניתן לקבל מידע רב ולאסוף מדגם של תסמינים שיתאימו או לא לתסמיני הפרעות הקשב הריכוז וההיפראקטיביות. שאלות המאבחן ייסובו בדרך כלל סביב דרך התנהלותו של המטופל, דרכי ההתמודדות שלו במצבים שונים, תיאור של חוויות שונות חברתיות ואחרות, תכונות אופי, רקע וכדומה. כמו כן בשלב הזה יתבקשו ההורים וכן הצוות החינוכי בגן או בבית הספר לשתף פעולה באמצעות מילוי שאלונים מפורטים מאד, שאלונים התפתחותיים כמו שאלון קונרס (conners) לדוגמא, שאלון בן עשר שאלון, קצר יחסית שחשיבותו רבה מכיוון שהוא פוגע בשאלות הנכונות ועוזר בהכוונה הרפואית. שאלונים אלו פורטים את חייו של המטופל על פי המישורים השונים ומרכיבים יחד את התמונה הגדולה. בשאלונים הללו משתמשים גם רופאים ומטפלים אחרים לשם הכנת הרקע הקליני של המטופל.

בדיקה גופנית מקיפה – בדיקות דם מלאות וכן הערכה כללית של התיק הרפואי של המטופל. באם לא נעשתה בדיקה כזו קודם מומלץ לבדוק את תפקודי הראייה והשמיעה של המטופל ולשלול אפשרות להתנהגות ולתסמיני הפרעות קשב וריכוז כתוצאה מבעיה אחרת כמו שמיעה או ראייה לקויה. כמו כן יש לשלול חוסרים שונים בגוף לדוגמא ויטמין B12, אבץ, אנמיה וכדומה או הופעתם של חומרים מזיקים או מעוררים כמו רמות סוכר גבוהות או עופרת למשל.

במקרים מסויימים מפנה הנוירולוג או הפסיכולוג האחראי על האבחון אל בדיקת EEG או MRI מוח, זאת כאשר יש חשד לליקוי תפקודי נוסף. מיפויים אלו עשויים לגלות מידע החיוני לאבחנת ההפרעות, אך שוב, מדובר בהפניה אישית ואינדיבידואלית, לא כל מטופל הפונה לאבחון הפרעות קשב וריכוז יופנה לסקירת מוח.

מבחנים נוירו-פסיכולוגיים – מבחנים המתקיימים לרוב באמצעות מחשב. מבחנים אלו כגון מבחן TOVA מעריכים את תפקודיו הקוגניטיביים של המטופל וכן את יכולת השליטה שלו בתופעות כגון שעמום, חזרה מעגלית, שמירה על קשב ועל ריכוז בזמן מוגדר ועוד. בזמן המבחן יושב המטופל מול מחשב השולח אליו כל מיני הוראות פשוטות יחסית, בזמן המבחן ייבדקו מלבד יכולות הקשב והריכוז של המטופל מול משימה גם רמת הזיכרון, כישורי שפה, התפיסה החזותית והיכולת הלימודית של המטופל ברמת בסיסית.  

האבחון

אבחון הפרעות קשב וריכוז נעשה על ידי מספר גורמים ובעזרת מספר כלים שונים אך היחיד שרשאי לקבוע את האבחנה הסופית הוא נוירולוג או פסיכולוג. אף מטפל אחר, גם אם הוא מומחה לבעיות קשב וריכוז או איש חינוך בעל מעמד ושיעור קומה אינם מוסמכים לקבוע האם ילד סובל מהפרעת קשב, הפרעת ריכוז או היפראקטיביות מכל סוג.

הנוירולוג או הפסיכולוג מקבלים את ההחלטה על פי כל המדדים שברשותם, לאחר שנעשו כל הבדיקות בשטח ולאחר היכרותם את המטופל. הם אוספים את שאלוני המידע מההורים והצוות החינוכי, מקבלים את תיקו הרפואי של המטופל ואת תוצאות הבדיקות, בודקים את המבחנים הנוירו-פסיכולוגיים מנתחים את המידע בשלמותו ביחד עם המידע שיש ברשותם משיחות ההיכרות ומתצפיות שערכו בעצמם על המטופל ולבסוף מגיעים למסקנות, האם קיימת או לא הפרעת קשב או הפרעת ריכוז או היפראקטיביות אצל המטופל. ככל שהרופא הנוירולוג או הפסיכולוג נשענו על אמצעים ומקורות מידע רבים יותר לגבי המטופל תוקף ההחלטה חזק יותר.

מומחה-קשב-וריכוז (1)

שתף עמוד זה