מאת: שלמה שנהר, פסיכולוג קליני מומחה ומדריך בטיפול משפחתי, בעל נסיון רב שנים בטיפול בילדים המתמודדים עם הפרעות קשב
כאשר זוג טרי מדמיין את ילדיו לעתיד הוא חולם על ילדים מושלמים. יפים, מתוקים, חכמים, מדמיין לעצמו איך ישחק איתם ואיך ייתן להם את כל האהבה בעולם.
במציאות, כאשר מגלים ההורים שנולד להם ילד “לא מושלם” (ובאמת, מי מאיתנו מושלם?..) הם מתקשים מאד להתמודד עם כך. העבודה עם ההורים מתמקדת לפני הכל ביכולת הרגשית שלהם להתמודד עם כך שבסופו של דבר כולנו נולדים לא מושלמים וחשוב מכל שהם יקבלו את הילד שלהם.
לעיתים קרובות, הקשיים מותירים את ההורים בתחושה של חוסר אונים. הם חשים כי אינם מצליחים לקדם את הילד ולהכיל את קשיו.
הפער בין יכולותיו של הילד לבין תפקודו בפועל בבית הספר ובבית, גורם להורים רבים לתסכול רב. הם מתקשים להחליט אילו גבולות להציב, מה עליהם לדרוש מהילד ועל מה לוותר, עד כמה לעזור לו בביצוע מטלות ועד כמה לדחוף אותו לעצמאות ועוד התלבטויות רבות וקשות ברמה היומיומית. בנוסף לכך, קיימות דילמות ביחס לחלקים חברתיים, התנהגותיים ולימודיים הנוגעים לבית הספר.
העבודה הרגשית עם ההורים היא לזהות כמה קשה להורים להתמודד עם הבעיה. מה שמצריך דו שיח כנה ואמיתי עם ההורים.
הדרכת הורים או טיפול משפחתי ינצלו בצורה הטובה ביותר את היכולות הטיפוליות של ההורים. הטיפול המשפחתי (או הדרכת הורים) יסייע להורים לבנות מערכת יחסים שמעצימה את הילד ולא כזו שמטרתה “לתקן” אותו. תוצאותיה של מערכת יחסים כזו יהיו שיפור התקשורת ומערכת היחסים עם הילדים , שיפור איכות החיים של הילד ושל המשפחה, הערכה וקבלה של חוזקותיו של הילד וכבוד הדדי בין כל בני המשפחה.
התמודדותם של ההורים מתאפיינת גם בביקורת רבה מצד המשפחה המורחבת והחברים. הם, אשר רואים את הילד מספר שעות מוגבלות, מציעים שלל הצעות ורעיונות לשיפור המצב, מתוך כל הרצון הטוב שבעולם. ההורים מצדם, מרגישים שקשייו של הילד בולטים החוצה ומרגישים מאוימים ומתוסכלים מהביקורת “הבונה” שאינה בונה דבר. הם מתלבטים בין שלל ההצעות- להקשות , להקל, לפנות למומחה כזה או אחר ואינם יודעים מה להחליט. כל זאת, בנוסף לקושי להכיל ולהתמודד עם קשייו של הילד מותיר אותם מתוסכלים וכואבים. גם ההורים זקוקים לתמיכה במצב זה ולאוזן קשבת אשר אינה שופטת ומבקרת את התנהגותם וחינוכם. תמיכה בהורים היא חלק חשוב בהדרכת ההורים לילדים עם הפרעות קשב.
בטיפול בילדים עם הפרעת קשב המשתנה שמשפיע יותר מכל על התמודדות ובריאותו הנפשית של הילד, הינו כיצד המשפחה ובעיקר ההורים מקבלים אותו. הדבר משמעותי הרבה יותר מאשר עצמת הליקוי.
טיפול פרטני בילד , ללא הדרכת הורים וללא טיפול משפחתי מתאים (ועדיין פחות מומלץ כטיפול היחידי) רק מגיל ההתבגרות.
להעצים, לא לתקן
ילדים המתמודדים עם הפרעות קשב מתמודדים לעתים קרובות גם עם קושי במוטוריקה עדינה ולעתים בקשיים שפתיים. קשיים אלו משמעותיים ויש בהחלט להעריך את רצונם ומאמציהם הרבים של ההורים לסייע לילדים. עם זאת, ילדים רבים חווים את הטיפולים הללו כמקומות בהם מנסים לתקן אותם. וכאמור, לרוב אנו מתקנים דברים שבורים… חשוב מאד להקפיד על המינון של הטיפולים הנ”ל על מנת שהילד לא יפתח דחייה. בנוסף, כאשר שולחים את הילד לאותם טיפולים חשוב למצוא אנשי מקצוע אשר יכולים להעצים את הילד ולתת לו תחושה של הצלחה.
מה שיכול מאד לסייע לילדים הללו הוא לשלוח אותם לאזור ההצלחה שלהם- למשל אם הם טובים בכדורגל או בכדורסל- חשוב לאפשר להם לעסוק בכך ולעודד אותם כדי שיחושו הצלחה.
חוקים ברורים ועזרה בהתארגנות
לילדים המתמודדים עם הפרעת קשב יש לרוב קושי בויסות ועם ההתנהגות ולכן חשוב מאד שההורים כ”מיכל” של הילד יצרו סביבה ברורה עם חוקים חד משמעיים- סביבה בה קיימת סמכות בנוסף לאהבה. בית שאין בו חוקים ברורים יקשה מאד על הילדים האלה. עם זאת, חשוב להבחין בין נוקשות לסמכות – כזו שמעמידה כללים ברורים ועדיין מכבדת את הילד , צרכיו ויכולותיו.
קשיי התארגנת- חלק מהקושי בויסות מתבטא בקשיי התארגנות. כשיש קושי בקשב יש קושי ליצור רצף התנהגות כי הילד כל הזמן מושפע מגירויים אחרים. כך אנו מוצאים ילד שהלך להביא גרביים משחק בכדור שמצא באמצע הדרך. הוא אינו זוכר כלל שהמטרה היתה להביא גרביים…
בעיית ההתארגנות יכולה להשפיע מאד על החיים בבית. ניתן ללמד ילדים להתארגן (עד רמה מסוימת) אבל צריך להשקיע בזה חלק ניכר מסדר היום וליצור עבורם סביבה ברורה ונוחה להתארגנות. לדוגמא- ילד בכיתה ג’ נהג לקום מוקדם בבוקר ולהתחיל לצפות בטלויזיה. כאשר היה צריך להתלבש ולהתארגן לבית הספר היה קושי לנתק אותו מהטלויזיה ולדאוג שיתלבש. ההורים התחילו להכין לו את הבגדים יום ועליו היה להתלבש לפני שהוא יוצא מהחדר ומדליק את הטלויזיה. הילד התרגל לכך וכך נחסכה כחצי שעה של ויכוחים בבוקר על התלבשות.
על מנת שנוכל לסייע לילד בהתארגנות נצטרך להבין בדיוק למה הוא זקוק ולתת לו כלים יישומיים בעזרתם יוכל להתמודד, נציב גבולות ונקפיד על עמידה בלוח זמנים המתאים ליכולותיו.
לסיכום, הדרכת הורים או טיפול משפחתי יכולים לסייע מאד להתפתחותם הרגשית התקינה של ילדים המתמודדים עם הפרעת קשב. לקבלתם של ההורים, תמיכתם והתלהבותם חשיבות גבוהה מאשר לעוצמת ההפרעה ויש למקד מאמצים בחיזוק הילד ובהעצמתו בתחומים בהם הוא חזק. גם ההורים מצדם נשכרים מהתהליך- בין אם באוזן קשבת ותמיכה ובין אם בסיוע בקבלת ההחלטות היומיומיות ועד המורכבות יותר בחיי הילד והמשפחה.
