הפרעות קשב וריכוז
ישנן לא מעט הגדרות מדעיות למטרייה הרחבה של הפרעות קשב וריכוז. אלפי טקסטים מדעיים נכתבו בנושא וחיפוש מהיר ברחבי הרשת יעלה מולכם מאות אלפי תוצאות שדנות בנושא בלהט. בשנים האחרונות ישנה תופעה של עלייה בשכיחות של הפרעות אלו לא רק בקרב האוכלוסייה הצעירה או הרכה בשנים אלא גם בקרב האוכלוסייה הבוגרת. אך אנחנו כאן לא כדי להלאות אתכם במידע אקדמי יבשושי. אנחנו כאן כדי להרטיב מעט את הנושא, כדי לעזור לכם לראות את העולם מבעד לעיניו של מי שסובל מהפרעות קשב וריכוז.
ראשית נציין כי מדובר על קשת רחבה מאוד של תסמינים ולא כל מי שסובל מההפרעה סובל מכולם. למעשה חלק מהם סותרים זה את זה. כמו כן מדובר על הפרעה שמתאפיינת בדרגות חומרה משתנות ועל כן לא כל הסובלים ממנה יסבלו מהתסמינים באותה הצורה. בכל מקרה, התיאור שכתבנו עבורכם מאוד מאפיין וכל מי שסובל מאותן הפרעות קשב וריכוז ודאי יוכל לחוש הזדהות עם הכתוב כאן.
החיים מנקודת מבטו של אדם שסובל מהתופעה שנקראת הפרעות קשב וריכוז
“זה התחיל מוקדם מאוד. אני חושב שכבר בגיל הגנון כולם שמו לב שאני לא כמו כולם. כשכל הילדים הקשיבו בשיעורי ריתמיקה לאקורדיון ולתוף המרים, המחשבות שלי נדדו לאלף ואחד מקומות במקביל. כשהגננת פתחה את הטלוויזיה לתכנית שעת סיפור, אני לא יכולתי לשבת במנוחה במשך חמש דקות. היא הייתה נותנת לי לצאת החוצה לחצר ולטייל ולקפוץ ולטפס על עצים ולחזור הביתה עם עוד שריטה חדשה ועם עוד חבורה כחולה. כשהגעתי לבית ספר יסודי הכל החמיר. לא נרגעתי, רק נהייתי חסר מנוחה יותר ויותר. אם ילד לידי היה מצונן וקינח את האף ללא הרף, זה היה מוציא אותי מריכוז. אם המזגן פעל בעוצמה חזקה מדי ובכיתה לידי התנהל שיעור מוזיקה, אין סיכוי שהייתי מבין על מה המורה מדברת.
|
אין צורך להזכיר שבשיעורי הבית לא יכולתי להתמיד למשך יותר מחצי שעה גג. ההורים שלי היו מתוסכלים מאוד. קראו לי בכל מקום אליו הגעתי בכינויי גנאי. אמרו עליי שיש לי קוצים בישבן, קראו לי עצלן, חסר מוטיבציה, מופרע, מפריע, מעצבן, ילד רע, ילד חולמני, לא מתחשב ואני רציתי כל כך להיות כמו כולם, רציתי לדעת איך יושבים ומקשיבים אבל פשוט לא הצלחתי. בסופו של דבר סיימתי את התיכון בבית ספר אקסטרני בו אתם צריך ללמוד לבד. כשהתחלנו לצאת עם בחורות, לי היה קשה באופן מיוחד. לא הצלחתי אף פעם להתמקד בשיחה עם בחורה. המחשבות שלי נדדו והדרך היחידה לפקס אותן היה לשחק במחשב בזמן שאני מדבר עם הבחורה. כל עוד עשיתי כמה דברים במקביל, הכל היה בסדר. כשהן היו רוצות שיחה רצינית בארבע עיניים, הן אבדו אותי. שלא לדבר על זה שימי הולדת אני לא מסוגל לזכור ולהגיע בזמן לפגישות זה לגמרי מעבר ליכולות שלי. וככה זה המשיך, את האוניברסיטה לא סיימתי למרות שבחרתי בתחום שהכי עניין אותי בעולם ובסופו של דבר באף עבודה לא התמדתי”.
אז מה בדיוק קרה שם?
הטקסט הקצר שהובא להן מתאר חיים של אדם שסובל מגיל צעיר מאוד מאותן הפרעות קשב וריכוז ולצערנו לא אובחן מעולם. מאחר ומדובר בהחמרה של סימפטומים שכולנו סובלים מהם בצורה זו או אחרת, לעתים קרובות אנחנו נוטים לייחס לאדם שסובל מההפרעות האלו תכונות של עצלות או של חוסר רצון לעשות שינוי או להתמיד וכיו”ב. הלכה למעשה מדובר באנשים שסובלים מקשיים משמעותיים בתפקוד היומיומי וחרף רצונם, ללא טיפול מתאים, הם לא יוכלו לתפקד בצורה משביעת רצון ומותאמת לחברה. הקשיים אותם תיאר האינדיבידואל שהסכים לתרום לנו מניסיון החיים שלו הם בין היתר חוסר היכולת להתמקד בגירוי בודד, חוסר היכולת לשבת במנוחה, חוסר היכולת להתאים למסגרת הקיימת. הקשיים האלו אינם בשליטתו. מדובר על קשיים קיומיים שרודפים את האדם ולא יפסיקו לרדוף אותו.
העניין הוא שעל ידי אבחון מוצלח וטיפול נכון ניתן להקל בצורה ניכרת על חייהם של הלוקים באותן הפרעות קשב וריכוז. טיפול תרופתי, טיפול נפשי ולימוד של טכניקות ותרגילים לשיפור המצב עשויים להקל על הסימפטומים בצורה ניכרת. לרוע המזל האינדיבידואל הזה שהבאנו כאן את סיפור חייו לא אובחן בשלב מוקדם וכך נפלט מעוד מסגרת ומעוד מסגרת ובמהלך כל החיים שלו הדימוי העצמי שלו סבל מעוד מכה ומעוד פגיעה וסופו של דבר הוא הצטייר בעיני עצמו כלא יוצלח.
מחלה לכל דבר
דמיינו לרגע שהילד שלכם סובל מסוכרת. הלבלב שלו לא מסוגל לייצר אינסולין וללא אינסולין חיצוני הילד ימות. ילד כזה לא נחשב מבחינה חברתית לילד שאין לו מוטיבציה לייצר אינסולין. ילד שחולה בסוכרת מאובחן כילד חולה. בצורה דומה יש לאבחן הפרעות קשב וריכוז. זוהי לא החלטה של הפרט או של האינדיבידואל. מדובר על הפרעה נוירולוגית שניתן לאבחן ולטפל בה. קחו זאת לתשומת לבכם. קצרה היריעה מלהכיל את כל התסמינים הידועים שצריכים להדליק נורה אדומה אצל הורים לילדים אך מדובר על קשת רחבה מאוד של תסמינים שיש להתייחס אליהם.
אנחנו מזמינים אתכם להתחיל ולהתעניין בנושא. ילדים כה רבים סובלים בחיי היומיום שלהם מקשיים שניתן להתגבר עליהם בקלות רבה יחסית או לפחות להקל על רמות החומרה והתדירות שלהם. חלק מהבעיות הן למשל אימפולסיביות והיפראקטיביות. הפרעות קשב וריכוז מתאפיינות בשכיחות גבוהה של שני תחומים אלו. בעבר נהוג היה להתייחס להיפראקטיביות ולאימפולסיביות כאל מושגים נרדפים או כאל כאלו שקשורים זה לזה בצורה חזקה. היום נהוג להתייחס אליהם כאל שני מונחים נפרדים לחלוטין. לצורך העניין ניתן להגדיר אדם אימפולסיבי ככזה שמבצע פעולות ללא מחשבה על ההשלכות שלהן. מדובר על חוסר מחשבה לעתיד, נטייה להתפרצויות, חוסר יכולת לעמוד בתור, להמתין לתורך בשיחה או במשחק או כיו”ב. היפראקטיביות לעומת זאת מאופיינת בחוסר יכולת להפסיק את הפעולה למרות שההשלכות שלה ידועות מראש. האדם ההיפראקטיבי יבצע את הפעולה בניגוד לרצונו פשוט משום שהוא אינו יכול לעצור את ביצועה, למרות שהוא מודע להשלכות העתידיות השליליות שלה.
המטען שנשאר לכל החיים
עם איזה מטען מגיע אדם שלא אובחן בזמן לעולם העבודה בחייו הבוגרים? ניתן להגיד כי הפרעות קשב וריכוז מובילות אדם למצב בו המטען שהוא נושא על גבו הוא מטען שלילי מאוד. ישנה תחושה של כישלונות חוזרים ונשנים, חוסר התאמה לחברה, חוויות של דחייה ושל חוסר יכולת ותחושה של עצמי חלש, אימפוטנט ונטול יכולות התמדה או ריכוז. המטען הזה עלול להשפיע בצורה ניכרת על יכולתו של הפרט במציאת עבודה ולכן פרטים רבים שסובלים מההפרעות האלו מוצאים את עצמם עובדים בעבודות שלא משקפות את היכולות האמתיות שלהם בשום צורה. דווקא אנשים עם הפרעות קשב וריכוז מפיקים את המירה מעבודות מתקדמות בהם ישנו חופש פעולה רב וכמובן יכולת להשתמש בשירותי מזכירות טובים, אבל לעתים נדירות בלבד הם מסוגלים להגיע לעמדות כאלו מבלי לעבור את המסלול המתיש והלא הוגן כלפיהם. עשו לכם ולילדכם טובה, גשו לאבחון וקחו אותם אתכם.
