הפרעות קשב וריכוז – פורטל קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז, או בשמן הלועזי ADHD (הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות) הן קבוצת בעיות ולקויות הפוגעות בכל תחומי החיים. הפרעות אלו מוכרות בדרך כלל יותר בהקשרן הלימודי – ילדים עם הפרעות כאלו אינם מחזה נדיר בכיתות הטרוגניות, ויחד עם זאת, הפרעות אלו יכולות להשפיע על תחומים נוספים כגון יחסים בינאישיים, קריירה ועוד. במאמר זה נסקור בקצרה את המקור להפרעות האלו, סוגי ההפרעות השכיחות והטיפול בהן. מי שמתעניין בנושא, יוכל בקלות למצוא חומרים נוספים להרחבה ברשת האינטרנט ובספרות המקצועית.

מקור ההפרעות

כיום מוסכם על ידי אנשי מקצוע בתחום, כי מקורן של הפרעות קשב וריכוז הוא נוירולוגי. התפתחות לקויה של מערכת העצבים המרכזית גורמת ללקויות מסוג זה, והן באות לידי ביטוי באימפולסיביות, היפראקטיביות, וקושי בהקשבה ובריכוז לאורך זמן. מכיוון שזוהי הפרעה מולדת ולא נרכשת (אם כי משתנה – מחריפה או נחלשת עם הזמן ובהתאם לטיפול שניתן), ההפרעה שכיחה בקרב האוכלוסייה הכללית באופן שווה, ופוגעת בכל חתכי ושכבות החברה. אין להפרעה זו שום קשר לאינטליגנציה של האדם והיא מתבטאת באופן שונה אצל כל לוקה.

מהם סוגי ההפרעות השכיחים?

קשב וריכוז – אדם הלוקה בהפרעות קשב וריכוז יבטא קושי מסוים ביכולתו להקשיב ולהתרכז במטלה העומדת בפניו, לאורך זמן. הפרעת קשב מונעת, ברמה כזו או אחרת, קליטה מיטבית של הגירויים מסביב לאדם ומסיטה את קו מחשבתו לנושאים אחרים ולאחר זמן קצר. תסמין זה נפוץ מאוד, ומופיע ברוב המכריע של הלוקים בהפרעות אלו.
היפראקטיביות – מונח זה מתאר אי-שקט האופף את האדם, ואת הרצון הבלתי פוסק לעסוק במשהו. הפרעה זו בולטת יותר אצל ילדים מאשר אצל מבוגרים (ילדים ירוצו וייראו פעלתניים, לעומת מבוגרים שיבטאו היפראקטיביות בצורה עדינה יותר), והיא קלה מאוד לזיהוי.
אימפולסיביות – מתורגמת לעיתים כפזיזות, מתארת אי שליטה על דחפים, שליפה מהמותן וחוסר מחשבה לפני פעולה. תסמין זה הוא מאפיין חשוב מאוד של הפרעות קשב וריכוז ומייצג חוסר בויסות עצמי של האדם את עצמו.

הטיפול בהפרעות קשב וריכוז

כיום ישנם מספר ערוצים הפתוחים בפני מטפלים ואנשי מקצוע בתחום, בכדי להקל ולמזער את הפרעות הקשב והריכוז ואת ההשפעה שלהן. ראשית, קיימים כיום אבחונים טובים ומדויקים יותר מבעבר, אשר נותנים תמונת מצב עדכנית וכמותית לגבי הבעיות ודרגת חומרתן. מעבר לכך, הטיפול עצמו מתוכנן בהתאם לגיל הלוקה ולסוגי ההפרעות מהן הוא סובל. הטיפול עצמו יכול לכלול מתן עזרה ותמיכה על ידי צוות ההוראה של בית הספר והמשפחה, תרגולים מסוגים שונים המשפרים את יכולות הקשב, הריכוז והלמידה, וכמובן – הטיפול התרופתי. התרופה הנפוצה כיום לטיפול בהפרעות מסוג זה היא הריטלין על נגזרותיה השונות. הטיפול, כאמור, יכלול את כל המרכיבים שצוינו לעיל או בודדים מהם – תוכנית הטיפול הנכונה והמתאימה ביותר תיקבע בשיתוף אנשי מקצוע לצורך מיצוי מלא של הטיפול והתאמתו המיטבית ללוקה.

נכתב ע”י: פורטל קשב וריכוז