העבר
הפרעות קשב וריכוז הפכו לחלק מהמציאות החינוכית לפני שזמן לא רב, אך במהלך התקופה הזו, שאורכה כשני עשרים, עברו שינויים רבים הן בגישה החינוכית והן בגישה הטיפולית. בזמנו, כל התסמינים שכיום מוגדרים כ הפרעות קשב וריכוז יוחסו לאופי בעייתי של הילדים או לחוסר רצונם ללמוד. כיום, תסמינים כמו אגרסיביות, אימפולסיביות, צעקות קולניות, חוסר ריכוז בשיעורים, בעיות קשב ובעיות ריכוז מדרבנות באופן מיידי גם את ההורים וגם את המורים להפנות את הילד לאבחון. שיטות האבחון לא השתנו רבות במהלך השנים, אך בן בהחלט התרבו.
בעבר לא היו את האמצעים הטכנולוגיים הרבים שמאפשרים גילוי מוקדם של הפרעות קשב וריכוז. למשל, מבחן TOVA החל להתפתחות עוד בשנת 1965, אך רק בשנות ה-90 הוא נכנס לשימוש מלא בזכות התפתחות המחשבים והנגישות של הרפואה לאמצעים טכנולוגיים אלה. עם זאת, מבחן TOVA מעלה כיום ספקות רבים בנוגע לדיוקו (סטיית התקן של התוצאות עלולה לטעות).
באופן כללי, כיום ממליצים לעבור כמה שיותר בדיקות מעמיקות שיאפשרו לשלול כל הסבר אחר לתופעות, ולא להסתמך אך ורק על מבחן אחד, כמו מבחן TOVA. כיום ילדים המראים תסמינים של הפרעות קשב וריכוז עוברים גם מבחנים קוגניטיביים, גם פסיכולוגיים וגם סריקת גלי המוח. המומחים יכולים לזהות את הילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז בעזרת הפעילות המוחית שלהן באונה המצחית. זהו האזור האחראי על קשב וריכוז, ופעולה מוגברת בו מעידה על כך שהילד מתקשה להתרכז בפעולה אחת. בעבר לא הקדישו מאמצים רבים לפיתוח טיפולים שונים. הטיפול התרופתי היה ריטלין בלבד וטיפול פסיכולוגי לא נחשב כערבות לכך שהפרעות קשב וריכוז לא יפריעו בהתפתחות הטבעיות של האדם ובחיי היומיום שלו.
ההווה
כיום, הרפואה מציעה אינספור דרכים להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז, הן בילדים והן במבוגרים. כיום ידוע שבעיות קשב וריכוז הינן בעיקר גנטיות וביולוגיות. לפיכך, אי אפשר להאשים את הילדים הלוקים בבעיות אלו בכך שהתנהגותם לא נורמטיבית. לאורך השנים, הטיפול התרופתי איבד מקסמו, וכיום אנשים רבים נוטים להימנע מלתת ריטלין לילדיהם ומחפשים דרכים אלטרנטיביות. עם זאת, אנשים מבוגרים, בעיקר סטודנטים, המרגישים שיש להם הפרעות קשב או הפרעות ריכוז יעדיפו לקבל מרשם זמני לריטלין ולא להתמודד עם מקור הבעיה. בדרך כלל הם מבקשים את התרופה לתקופות לחוצות שדורשות מהן ריכוז ולמידה רבה, כגון תקופת מבחנים או תקופה שבמהלכה עליהם לכתוב עבודה גדולה וכו’.
אך להורים כיום יש מודעות הרבה יותר גבוהה בנושא. זה תרם להתפתחות הטיפול טיפול קוגניטיבי התנהגותי המבוסס על גישות פסיכולוגיות שמטרתן לשנות את האדם מבחוץ פנימה – לשנות את המציאות על ידי מבט חדש בה ולשנות התנהגות על ידי אימוץ התנהגויות חדשות. שיטה זו מועילה במיוחד לילדים שיש להם בעיות בבית הספר.
שינוי גישה חשוב נוסף שהתרחש בשנים האחרונות הינה ההבנה שנשים סובלות מהפרעות קשב וריכוז לא פחות מגברים, בעבר האמינו שאחוז הבנות הסובלות מהפרעות אלה הינו קטן מאוד, אך כאשר בקרב המבוגרים נצפה מספר שווה של נשים וגברים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, נעשה ברור – נשים סובלות מכך לא פחות, אך בשנות בית הספר עובדה זו אינה זוכה להתייחסות. נשים לא מראות את התסמינים הבולטים ביותר של הבעיה – הן לא אימפולסיביות או אגרסיביות, הן בדרך כלל סובלות מבעיות קוגניטיביות יותר, מה שמוריד את ביטחונן העצמי והופך אותן לבלתי עצמאיות וחסרות אונים בבגרותן.
העתיד
ההתפתחויות העכשוויות בתחום טיפול בהפרעות קשב וריכוז מביאות גישות חדשות וחדשניות לטיפולים שונים ומגוונים. כיום מבינים שעבור כל אדם הסובל מבעיות קשב או בעיות ריכוז יש להתאים את הטיפול המסוים שיעזור להם לתפקד. יש אנשים שללא ריטלין לא יצליחו להשתלב בחבר,בעוד אחרים זקוקים לטיפולים פסיכולוגיים מעמיקים וארוכי טווח העוזרים להם להרגיש טוב יותר ולהתמודד עם החיים היומיומיים בהצלחה.
גישה פופולארית נוספת שמופיעה בשנים האחרונות הינה הרפואה ההומאופתית (משלימה) שמביאה איתה רוחות מרעננות של גישה טיפולית אך טבעית. ההתפתחות של טיפול בהפרעות קשב וריכוז עוד ממשיך, וניתן לשער שבעתיד לאנשים יהיה יותר קל להתמודד עם בעיה זו.
