הרקע הכללי על הפרעות קשב וריכוז
התופעה הרווחת של הפרעות קשב וריכוז הפכה לשגרה עבור מורים והורים רבים, וכיום כל ילד שמראה סימנים של היפראקטיביות, קושי או חוסר רצון להתרכז בשיעורים, הפעולה הטבעית של כל מורה הינה לשלוח ילד זה לאבחון הפרעות קשב וריכוז. כמו לכל תופעה, יש להתפתחות הזו של מערכת החינוך צדדים חיוביים ושליליים.
לעיתים ניתן להתבלבל בין בעיה אמיתית וחוסר רצון. במקרים אלה עלול להיווצר מצב מזיק מאוד מבחינה פסיכולוגית שבט הילד או הילדה בעצמם מאמינים בכך שיש להם הפרעות קשב וריכוז ויכולות להיות לכך השפעות פסיכוסומאטיות מזיקות שלא היו מופיעות לולא הסברה על קיומן של הפרעות קשב וריכוז.
התסמינים העיקריים של הפרעות קשב וריכוז
ישנם תסמינים וסימנים רבים לקיומן של הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים וגם מבוגרים. למעשה, כאשר מדובר בילדים, בעיקר בגיל הרך, כל התסמינים של הפרעות קשב וריכוז וגם היפראקטיביות הינם תופעות נורמטיביות לחלוטין של התנהגות ילדים. עם זאת, הדבר נחשב כבעייתי ומוגדר בתור הפרעות קשב וריכוז ברגע שהמכלול הרחב של התסמינים מופיע באופן תדיר בהתנהגותו של הילד. בין התסמינים ניתן למצוא התנהגות רועשת ומתלהמת, קוצר רוח והתפרצות לדברי אחרים, חוסר יכולת להתרכז בביצוע פעולה אחת לאורך זמן. בקרב ילדים קטנים ניכרת גם תופעה של התרוצצות וטיפוס על כל מה שאפשר. תפיסת התסמינים של הפרעות קשב וריכוז קשורה גם לראיית העולם של ההורים. יש שיראו בהתנהגות היפראקטיבית של ילד משהו שגרתי וצפוי מילדים. לפיכך, כמו שהיופי הוא בעיניי המתבונן, כך גם התנהגות הילדים יכולה להיות מוגדרת בתור טבעית או בתור תסמין הפרעות קשב וריכוז בהתאם לתפיסת ההורים.
הטיפול התרופתי המקובל עבור הפרעות קשב וריכוז
בין הטיפולים המקובלים ביותר בתופעת הפרעות קשב וריכוז או היפראקטיביות (או שניהם יחד) הינה תרופת הריטלין, שהספיקה לזכות לפרסום מפוקפק בתור תרופה הגורמת לתופעות לוואי מזיקות בקרב הילדים ולא מביאה הקלה. כמו הרבה דברים הזוכים ל”ניפוח” מלאכותי בכלי תקשורת רבים, גם כאן המקרה הינו דומה. האמת הינה מתועדת באופן מדויק במחקרים מדעיים. על פי הנתונים הקיימים, ריטלין עוזרת ב-75% מכלל מקרי הפרעות קשב וריכוז. מקרים אלה נפגשים בקרב 5-10% מכלל האנשים בחברה. במילים פשוטות, מדובר בתרופה טובה ודי פעילה, אך לא ברוב המכריע של המקרים. במקרים מסוימים ניתן לנסות את הטיפול התרופתי לפרק זמן מוגבל בלבד ורק לאחר שהתוצאות החיוביות יהיו ניכרות להפוך טיפול זה לקבוע. במידה ותופעות הלוואי של ריטלין הינן חזקות ומשמעותיות יותר מאשר שיפור מצב האדם – יש לבדוק טיפולים נוספים.
שיטות טיפול נוספות עבור הפרעות קשב וריכוז
בין האופציות השונות העומדות בפני האנשים המחפשים הקלה בתסמיני הפרעות ריכוז, הפרעות קשב או היפראקטיביות שעלולים להשפיע לרעה גם על תפקוד של ילדים וגם של מבוגרים. בין האופציות העומדות בפני אלה שלא מצאו מפלט בנטילת ריטלין או שמעדיפים להימנע מטיפול זה מסיבותיהן האישיות ניתן למצוא טיפולים רבים: טיפול פסיכולוגי המאפשר לאדם ללמוד לשלוט על גלי המוח שלו. טיפול נוסף זהו טיפול פסיכולוגי בשיטת אלבאום. מבחינת נטילת חומרים טבעיים – בשוק הרפואה ההומאופתית יש מבחר יחסית גדול של תרופות המבטיחות לשפר את האיזון בגוף ולהשפיע על ידי כך לטובה על הפעילות המוחית. כמו כן, מומחים משערים שתוספי מזון מסוימים בשילוב עם תפריט חסר חומרים אלרגניים (בעיקר חלב ותוצרים כימיים למיניהם) גם הם יתרמו לשיפור המאזן בגוף ושיפור ניכר בתסמיני הפרעות קשב וריכוז.
איזה סוג טיפול בתסמיני הפרעות קשב וריכוז טוב יותר?
אחת התובנות החשובות ביותר בתחום הפרעות קשב וריכוז זו העובדה שתסמינים של הפרעות קשב וריכוז הינם קודם כל תופעות פסיכולוגיות, מה שאומר שיש סיבה משמעותית מאוד לנסות ליצור את השיפור ביכולות הריכוז של האדם באמצעים פסיכולוגיים. עבור רבים טיפול תרופתי הינו עדיף, מהיר וקל יותר, אך לא תמיד הוא לטובה. ריטלין נחשב לסם יחסית מסוכן, מה שדורש הרהורים משמעותיים באם זה באמת מומלץ ועדיף בשבילכם.
כאשר מדובר בתחום הפרעות קשב וריכוז ניתן לומר בוודאות שכל מקרה לגופו וניתן למצוא את הטיפול האופטימאלי עבור כל אחד ואחת, במידה וימצא הזמן והרצון לעשות זאת.
