מבחן “טובה” (Test of Variables of Attention), המוכר מאוד לסובלים מהפרעות קשב וריכוז, הוא המבחן המסייע באבחון ההפרעות ואיתורן, כאשר אין סימנים של היפר-אקטיביות אצל הנבדק או, לחילופין, לשם האבחנה באם היפר-אקטיביות אצל נבדק מלווה גם בהפרעות קשב וריכוז. רובם הגדול של הנבדקים הם ילדים ובני-נוער, אשר יש סיבה להניח כי הם סובלים מהפרעות קשב וריכוז. המבחן תומך ומסייע באבחון ההפרעה והוא חלק מסדרת מבדקים כוללת.
מטרת המבחן
המבחן נפוץ ביותר בקרב נוירלוגים, והוא מורכז ממשחק מחשב, המודדות תגובות לגירויים ויזואליים ובודק את היכולת המשתנה של תשומת הלב. ההסטוריה הארוכה של המבחן והיותו נפוץ כל כך, הפכו אותו אחד הכלים האמינים ביותר לאבחנת הפרעות קשב וריכוז ברמות שונות, והנסדקים מופנים אליו כאשר אובחנו אצלם תסמיני הפרעת קשב בשיטות אבחון נוספות. חשוב לציין, שהמבחן הוא חלק מתהליך האבחון ואינו עומד לבדו. הסיבה לכך, שיש לשלול מצבים אפשריים אחרים, העלולים לגרום לסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז.
מבחן TOVA פותח לראשונה ע”י ד”ר גרינברג בשנת 1964, פסיכיאטר מאוניברסיטת מינסוטה בארצות הברית, בדיוק לאותה מטרה שלשמה הוא משמש עד היום. בשנות ה-90 של המאה הקודמת הפך המבחן לזמין באופן מסחרי. המבחן מתבצע כך, שהמאובחן יושב מול מחשב ומתבקש להגיב לגירוי מסוים בלחיצה על מקש ולא להגיב כשגירוי אחר מופיע. המבחן הוא למעשה חזרה על אותה פעולה לאורך זמן. בהמשך, התפתח המבחן ונוספו לו משחקים נוספים. מטרת המבחן הוא לבדוק את שלושת הפרמטרים הבאים: חוסר-קשב, אימפולסיביות והתמדה. חשוב לציין, כי בדיקת פרמטרים אלה נעשית באופן השוואתי ביחס לנורמה המקובלת באוכלוסיה באותו חתך גיל.
ביצוע המבחן
מבחן TOVA נערך בשעות הבוקר, על מנת לחקות את שגרת החיים הרגילה של הנבדק ולהשתוות לדפוסי התנהגות במוסדות חינוכיים ומסגרות. כמו כן, הנבדקים מתבקשים להגיע כשהם במצב האופטימלי להביבחן: רעננים, בריאים, לא בסמיכות לאירועים מרגשים וכו’. כך, כשהנבדקים נמצאים במצב האופטימלי מבחינתם, הם יושבים להיבדק.
לפני תחילת מבחן TOVA מתבצע תירגול של הפעולה הנדרשת במבחן במשך כ-3 דקות, על מנת להכיר את התנאים הבסיסיים. המבחן עצמו נמשך כ-20 דקות, ונערך בחלל נייטרלי במידת האפשר וללא נוכחות קרובי משפחה, על מנת שלא להגביר אפשרות של תגובה לגירויים חיצוניים וגירוי של הפרעת הקשב, במידה וקיימת.
על מסך המחשב עליו, מתבצע המבחן, מופיע ריבוע לבן וריבוע שחור מהבהב במקומות שונים בתוכו. על הנבדק ללחוץ על לחצן בכל פעם שהריבוע השחור מופיע למעלה. לאחר סשן זה הנבדק מקבל תרופה, המיועדת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, במינון המתאים למשקל גופו. לאחר פרק זמן של כשעה וחמחצה, בהן נדרש הנבדק להמתין עד לתחילת השפעת התרופה, מתחיל המבחן מחדש, למשך 20 דקות נוספות.
בחלק זה של המבחן, יש ללחוץ על כפתור בכל פעם שמופיע אובייקט מסוים ולא ללחוץ על הכפתור בכל פעם שמופיע אובייקט מוסכם אחר. בעשר הדקות הראשונות של חלק זה נמדדת תשומת הלב במהלך פעילות משעממת והאובייקטים מופיעים בתדירות איטית. בעשר הדקות הבאות המארה היא למדוד את תשומת הלב בתנאים אקטיביים יותר והאובייקט מופיע בקצב מהיר הרבה יותר.
בהתאם לתוצאות החלק השני של מבחן TOVA, תתבצע הבדיקה שוב לאחר נטילת תרופה פעם נוספת והמתנה נוספת.
התנהגות הנבדק בעת מבחן TOVA מלמדת את המאבחנים של מצבם של שלושת הפרמטרים דלעיל בהתנהגות הנבדק: המשימה הממוחשבת בודקת חוסר קשב, רמת האימפולסיביות בלחיצה על הכפתור ורמת ההתמדה במשימה.
ניתוח הפרמטרים הללו בהתאם לתוצאות המבחן של הנבדק לפני ואחרי נטילת התרופה ובהתאם להשוואה לחתך אוכלוסייה בת-גילו, הוא זה שייקבע עם ע”פ המבחן הנבדק אכן סובל מהפרעות קשב וריכוז. כאמור, המבחן אינו הכלי היחיד שבעזרתו מודדים את הפרעת הקשב והריכוז אולם הוא בעל משקל רב.
התנגדויות לאפקטיביות של מבחן TOVA
אחת הטענות העיקריות של המתנגדים למבחן TOVA ככלי אבחוני להפרעות קשב וריכוז היא, שניתן לו משקל רב מדי באבחון, וזאת למרות שרמת הדיוק שלו היא כ-80%-85% מכלל המקרים של ילדים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז. כמו כן, המבחן לוקה בכך, שבטווח סטיה מסוים הוא אינו מצביע על הפרעת קשב למרות שהיא קיימת.
ישנם מבחנים נוספים שמטרתם לסייע באבחון של הפרעות קשב וריכוז, ביניהם מבחן BRC, והם מנסים להתגבר על החסרונות של מבחן TOVA ולאפשר מדידה רחבה יותר של טווח הפרעת הקשב והריכוז של הנבדק. במבחנים אלה ישנן משימות שונות ומגוונות יותר מאשק במבחן TOVA.
חוקרים המתנגדים ל-TOVA במסגרת אבחון קשיי קשב וריכוז, טוענים כי ניתן לו משקל רב באבחון, למרות שהוא מדייק רק בכ-85%-80 מהמקרים של ילדים הלוקים בקשיי קשב וריכוז, וקיימת אצלו נטייה לטעויות מסוג II – לא מצביע על הפרעת קשב כשלמעשה היא קיימת. על כך נטען כי המבחן לא מתיימר לאבחן באופן בלעדי, אלא רק לשמש כלי עזר לנוירולוג באבחנה, וכי ההפרעה נקבעת רק בשילוב של תוצאות המבחן לצד גורמים נוספים, כמו שאלונים ובדיקה נוירולוגית גופנית.
עוד על: מבחן טובה
