מוכנות לכיתה א’.
בשלות ללמידה וקריאה
בארצנו, ילדים מתחילים את לימודיהם בכיתה א’ בגיל שש.ההנחת הבסיס היא שילד בשל לרכישת מיומנויות למידה וקשב בגיל זה. למה הכוונה בהגדרה “בשלות ללמידה”?
“בשלות ללמידה” היא הכינוי לשלב התפתחותי – נוירולוגי ברצף ההתפתחות הרגיל של ילדבו השלב בו התבססו השלבים המאפשרים את רכישת המיומנויות ללמידה יעילה.
ואלה המיומנויות שמגדירות בשלות נוירולוגית ללמידה :
- תפישה ויזואלית: אותיות, מילים , ראשית קריאה.
- כישורים שפתיים מבוססים: דיבור, שפה, מודעות פונולוגית.
- תפישה חשבונית: חשיבת רצף, חשיבה הגיונית/מתמטית בסיסית.
- כישורים מוטוריים מורכבים, כולל כתיבה.
- ויסות קשב וריכוז.
- דימוי עצמי חיובי, שליטה עצמית וכישורים חברתיים תואמי גיל.
כדאי לדעת :
1.באופן טבעי, המוח “מבשיל ” נוירולוגית ללמידה , אצל בנות בגיל 6-8. אצל בנים מאוחר יותר,הלמידה בגיל 8-10. בארצות בהן גיל למידה הקריאה המקובל הוא 9, הסטטיסטיקה של הילדים לקויי והקשב היא כמעט אפסית. בארצות בהן מלמדים קריאה בגיל מוקדם: אנגליה, יפן, הסטטיסטיקה של ליקויי הלמידה גבוהה מאוד.
2. ניתן ליצור הבשלה מוקדמת באופן מכוון ולהבטיח למידה יעילה והצלחת הילד כתלמיד בבית הספר .
3. הדרך ליצירת בשלות מכוונת ללמידה היא לא רק בדרך של תרגול קריאה או תרגול
חשבון בלבד, אלא על ידי ביסוס שלבים התפחותיים מוקדמים תנועתיים חושיים.
למשל: ילד שלא זחל, עלול לגלות קשיי למידה בהמשך. ילד הנמנע מציור בשלבי הגן יגלה קשיים בכתיבה .
בשנת 2002 פרסמו החוקרים סאלי ובנט שייביץ מאוניבסיטת ייל בארה”ב מחקר בו הם מגדירים את המסלולים המיועדים לקריאה :מסלול עליון ומסלול תחתון.
מסלולים אלה קושרים בין האיזור האחראי לעיבוד חזותי (מה שהעיניים רואות) שבחלק האחורי של המוח לבין האיזורים האחראים לעיבוד שמיעתי שבקדמת המוח, בדרך כלל בחלק השמאלי (אצל 95% מהאוכלוסיה).
הדרך לפתח מסלולים אלה היא לא בדרך של תרגול קריאה או תרגול חשבון בלבד!
מיומנויות אלה מתפתחות בשלבים המאפיינים את התהליך ההתפתחותי השלם של האדם. כל שלב תלוי בהתבססות התפתחות השלבים: הקודמים התנועתיים-חושיים. מיומנויות תנועתיות חושיות אלה צריכות להיות מבוססות היטב לפני שהילד מתחיל בתהליך רכישת הקריאה.
מיומנויות אלה מיוצגות במוחנו על יד מבנים / קשרים נוירולוגיים ספציפיים. מאחר וקשרים אלה הם ישויות פיסיות ניתן לעורר ולפתח אותם באמצעות אימון ותרגול מכוונים כגון שיטת רביב.
בשלות ללמידה וקשב
המוח הינו מערכת כימית– חשמלית. ברגע זה עובר במוחנו זרם היכול להאיר נורה של 25 וואט למשל. לפולסים החשמליים במוחנו קוראים גלי מוח.
מיומנויות הקשב והריכוז , תלויות ביכולת של התלמיד לווסת את פעילות המוח הגבוהים: אלו גלים מהירים ביותר הדורשים שימוש ביותר אנרגיה.
ילדים צעירים אינם יודעים עדיין לווסת את פעילות גלי המוח המהירים באופן טבעי ומגלים סימנים של בעיות של קשב וריכוז.
לעיתים ילדים אלו “מנסים” לעורר גלים מהירים אלו על ידי תנועתיות יתר ולפיכך מגלים סימנים של היפר- אקטיביות.
ילדים אלה מטופלים לעיתים על ידי תרופות פסיכיאטריות מעוררות, כמו ריטלין, כדי לעורר את פעילות גלי המוח הגבוהים . כך, הילד לא נזקק יותר לתנועתיות היתר ההיפר אקטיבית ו”התנהגותו” משתפרת.
כדי למנוע מצבים של הפרעת קשב, יש ללמד את הילד לשלוט בוויסות פעילות גלי המוח. ניתן לעשות זאת גם על ידי אימון תנועתי חושי –בשיטת רביב- ולהבטיח מיומנויות קשב וריכוז יעילות כאשר הילד מתחיל ת לימודיו בכיתה א’.
בברכה,
נילי רביב וברק בן שמחון
מפתחי שיטת רביב
1-700-708-705
עוד על: טיפול בהפרעות קשב וריכוז
