שרה פנר- נוירופידבק
שרה פנר היא מטפלת מוסמכת בנוירופידבק וביופידבק. את הכשרתה החלה שרה בתואר ראשון בפסיכולוגיה- אותו סיימה בהצטיינות. בהמשך למדה במסגרת לימודי תעודה בטכניון את תחום האימון (“קואצ’ינג”). בתחום זה היא בעלת התמחות בעבודת אימון עם אנשים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD). שרה עוסקת בנוירופידבק מזה ארבע שנים, ובשנתיים האחרונות היא אף מנהלת את סניף תל אביב של מכון “ביוקשב”.
מה זה נוירופידבק?
נוירופידבק הוא ענף של ביופידבק. השאלה המתבקשת כעת היא- מה זה ביופידבק? ביופידבק הוא שם כולל לגישה טיפולית אשר במסגרתה האדם לומד לשלוט ולווסת תפקודים פיזיולוגיים שונים, כדרך להפחית ולהשפיע על תופעות מסוימות, לרוב תופעות מנטאליות, כגון חרדה, קשיי קשב, לחץ, מצבי רוח וכד’.
נוירופידבק, אם כן, הוא ענף של ביופידבק אשר במסגרתו האדם לומד שליטה, ויסות והרגעה של תפקודים מוחיים ועצביים. הנוירופידבק הוא תחום נחקר ופורה המעסיק אנשי ממקצוע ממגוון תחומים של הרפואה, הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה ומדעי המוח. הנחת העבודה הבסיסית של תחום הנוירופידבק היא שהמוח הוא פלסטי.
מהי פלסטיות מוחית?
פלסטיות היא התכונה של המוח המאפשרת לו להשתנות ולהתפתח כל הזמן. נכונה ההנחה כי יש תקופות בחיים שבהם הפלסטיות המוחית היא בשיאה. הכוונה בעיקר בשנות ההתפתחות המוקדמת בהן המוח רוכש כל העת מיומנויות וידע חדש. מתינוק שפועל על פי רפלקסים, אנו הופכים ליצור מתנהג, חושב, הולך ומגיב, וחווים עלייה עצומה ומהירה במורכבות של האינטראקציה שלנו עם העולם. כך, ביטוי זה של פלסטיות מוחית הוא הרבה יותר ברור לנו ונראה לעין כאשר מדובר בפעוטות הגדלים והופכים לילדים. לעומת זאת, בגילאים מבוגרים יותר (ילדות מאוחרת ונעורים) אנו נוטים לראות פחות שינויים דרמטיים, וקל להניח שהפלסטיות המוחית כבר סיימה, פחות או יותר, את תפקידה. אגב, הנחה מוטעית זו היא המקור לכך שבוגרים רבים נרתעים מלנסות וללמוד תחביבים חדשים או להעשיר את תחומי העניין שלהם- מתוך מחשבה שכמאמר הפתגם הידוע- “לא ניתן ללמד כלב זקן טריקים חדשים”.
האמת היא, שכל המחקרים בתחום מראים כי הפלסטיות המוחית ממשיכה להתקיים ולהיות נוכחת גם בגילאי ההתבגרות ואפילו הבגרות. על עובדה זו נסמכת יעילותו של הנוירופידבק.
איך זה עובד?
מערכת הנוירופידבק מודדת (ומדווחת) למאמן ולמתאמן על היבטים פיסיולוגיים של המוח בזמן אמת (לדוגמא: שיעור זרימת הדם לאזור מסוים, קצב המטבוליזם או שיעור הפעילות החשמלית באזור זה). המתאמן לומד קודם כל לחוש כיצד משתקף מצבו המנטלי באותו רגע (למשל, כאשר הוא לחוץ, או מתקשה להתרכז) בפעילות המוחית כפי שהיא מדווחת לו באמצעות מערכת הנוירופידבק. נקודה זו היא מורכבת וחמקמקה, משום שבשימוש במילה “לחוש” אין הכוונה לאזושהי תחושה ברורה ומודעת, שהאדם יכול להרגיש אותה גם ללא חיבור לניטור שמאפשר הנוירופידבק. למרות זאת, מתאמנים רבים למדים, עם הזמן, לווסת ולהשפיע על פעילות המוח שלהם ככל שהם מתנסים יותר ויותר בליווי של הנוירופידבק. בקרב מתאמנים אלו, הגידול ביכולת השליטה והויסות על פעילות עצבית ומוחית מלווה בשינויים מרחיקי לכת בהתנהגות, באימפולסיביות, במוטיבציה, באי- שקט וכיוב’. שינויים אלה הולכים ומתגבשים עם הזמן, כאשר בעקבות השינוי נעשים גם שינויים ברשתות עצביות ובאופן הפעילות האוטומטי של רשתות אלה. נכון, לא מדובר בהתפתחות מוחית דרמטית כמו זו של תינוק הלומד ללכת, אך הביטוי וההשפעה של שינוי זה בחיי היומיום הוא משמעותי לאין ערוך.
דוגמא שכיחה לתועלת שמביא הטיפול בנוירופידבק ניתן למצוא בטיפול בהפרעת קשב וריכוז. מחקרים מצאו כי למתמודדים עם ההפרעה יש דפוסי פעילות חשמלית מוחית שהם ייחודיים להם, ומכאן ששינוי דפוסים אלה וקירובם את הנורמה השכיחה בקרב אנשים שלא סובלים מההפרעה, יביא להפחתה בסימפטומים. ואכן, הניסיון שנצבר לאחרונה בעבודה עם סטודנטים לקויי למידה מראה כי אימון בנוירופידבק שיפר את יכולות הקשב, הריכוז והזיכרון בקרב סטודנטים אלה. על מנת להשיג שינוי יציב בדפוסי הפעילות יש צורך בשינוי קשרים עצביים. שינוי זה אפשרי תודות לפלסטיות המוחית שנדונה כבר במאמר זה, והוא מושג באמצעות אימון חוזר ונשנה לאורך זמן.
נכתב ע”י: פורטל קשב וריכוז
