אבחון הפרעות קשב וריכוז
מהו מבחן קשב וריכוז ומהי חשיבותו?
מבחן קשב וריכוז מהווה תהליך אשר בודק האם למאובחן קיימת הפרעת קשב וריכוז עם או ללא מרכיבי היפראקטיביות, ובמידה ואכן נחשפת הפרעת קשב, נבחנים מאפייניה, דרגת חומרתה ורמזים לתחלואה נלווית. בהתאם לתקנות משרד הבריאות רשאי לבצע את האבחון רופא נוירולוג, פסיכיאטר או פסיכולוג שהוסמך לכך בלבד, תוך הסתייעות בחוות הדעת של אנשי מקצוע חינוכיים או טיפוליים. הפרעת קשב פוגעת בכל הביטי החיים ומתלווה אל האדם גם בבגרותו. לא מעט אנשים מגיעים לאבחון הפרעת הקשב והריכוז בשלבים מאוחרים, לאחר פגיעה משמעותית בהישגים הלימודיים, בהיבטים החברתיים, התנהגותיים והרגשיים ודימוי עצמי נמוך. אבחון מוקדם נועד לשם בניית תוכנית טיפולית מותאמת לאופי הבעיות שנחשפו, ולמניעת הפרעות נלוות בהמשך.
תקנות משרד הבריאות לאבחון הפרעת קשב וריכוז
בנוסף לתקנות לגבי הגורמים המוסמכים לאבחן הפרעת קשב וריכוז מתקיימים גם נהלים נוספים, שאחד מהם מדבר על משך האבחון. על מנת לענות על דרישות האבחון עליו להימשך פרק זמן סביר, כשפרק זמן המינימאלי נע בין 45-60 דקות, תוך התייחסות לתחלואה הנלווית בכלים של אבחנה מבדלת. כמו כן, אבחון ילדים ומתבגרים חייב להתבצע על פי הקריטריונים התקפים והמוכרים ברחבי העולם, המושתתים על המדריך של ה- .DSM ההערכה הקלינית של ילדים ומתבגרים חייבת לכלול את ההיסטוריה המפורטת של הילד ובני משפחתו, הערכה מלאה בהתאם למדדים העדכניים של ה- ,DSM הערכה לגבי הפרעות אפשריות אחרות ובדיקה קלינית מפורטת.
כלים אבחוניים נוספים לסיוע באבחון הפרעת קשב על פי תקנות משרד הבריאות
במידת הצורך רשאי הרופא המומחה או הפסיכולוג המאבחן להסתייע בכלים אבחוניים נוספים כמו מבחנים ממוחשבים אובייקטיביים, הערכת כישורי למידה, מבחנים פסיכולוגיים, הערכה פסיכיאטרית, הערכה קוגניטיבית וכדומה. במידה והאבחון בוצע באמצעות פסיכולוג מאבחן, הוא מחויב להמליץ לנבדק על השלמתו של האבחון באמצעות רופא פסיכיאטר או נוירולוג. במידה והמאובחן הינו מבוגר, יש להתאים את שאלוני אבחון לגילו ולא להשתמש בשאלוני מעקב. כמו כן, חייב הרופא הבודק לבחון את התחלואה הנלווית, ולהפנות את הנבדק לאנשי המקצוע הרלוונטיים.
שלילת התחלואות המדמות הפרעת קשב
ישנם מצבים רפואיים לא מעטים המחקים את תסמיניה של הפרעת הקשב והריכוז אשר דורשים טיפול שונה. בשלב האבחון יש לוודא כי התסמינים הינם אכן תסמיניה של הפרעת הקשב, על מנת לאפשר למאובחן טיפול מתאים. אבחון שגוי עשוי להוביל לטיפול שגוי, שאינו נותן מענה לשורש הבעיה. מומלץ להפנות את המאובחן במהלך האבחון בדיקה רפואית כללית על מנת לשלול הפרעות שינה מרקע שונה, בעיות הורמונאליות, בעיות מטבוליות, אפילפסיה, ליקויי ראייה או ליקויי שמיעה, וכן בדיקות נוספות על סמך ההשערות. בנוסף, מומלץ לבחון יכולת אינטלקטואלית כאשר קיימת השערה שרמת המשכל גבוהה או נמוכה משמעותית מן הנורמה, כשלעתים גם תלמידים בעלי מנת משכל גבוהה או נמוכה משמעותית וללא הפרעת קשב עשויים להראות תסמינים דומים בכיתות לימוד רגילות.
כלי אבחון בעיות קשב וריכוז
כיום עדיין לא קיים כלי אבחון יחיד שבאמצעותו ניתן לקבוע באופן מוחלט את קיומה או שלילתה של הפרעת הקשב, ורק רופא מומחה או פסיכולוג שהוסמך לכך רשאים להעניק את האבחון הסופי. ואולם, התרשמות קלינית כללית אינה מספיקה עבור קביעת האבחנה החד משמעית של הפרעת קשב, ויישנם כלי אבחון שמטרתם לספק למאבחן כלי מדידה והערכה, לסיוע בקבלת התמונה הכוללת על מצבו של המאובחן ביחס להתפלגות הנורמאלית בקרב האוכלוסייה הכללית, תוך השוואת הממצאים אל הנורמה המקובלת. המדדים האבחנתיים מתבססים בעיקר על פנומנולוגיה ותשאול סובייקטיבי. לצורך כימות המאפיינים של הפרעת הקשב והריכוז פותחו סולמות דירוג ושאלונים, שאחד השכיחים בהם הוא שאלון קונרס. קטגוריה נוספת של אבחונים היא האבחונים הממוחשבים כמו מבחן TOVA, מבחן BRC או MOXO, שיתרונם הגדול נובע מעצם היותם מדדים אובייקטיביים לאבחון ההפרעה.
האבחון הדידקטי
מכיוון אין כלי כיום כלי אבחוני המספק תמונת מצב כוללנית, ומכיוון שלהפרעת הקשב יישנן צורות ביטוי שונות, משתנות ומגוונות, אין לקבוע אבחנה בהסתמך על ממצאיו של כלי אבחון בודד. אחד התפקודים אשר בגינם עולה החשד להפרעת הקשב הוא התפקוד הלימודי. האבחון הדידקטי הינו חיוני, ומשמש כבסיס לבחינתם של כל תפקודי הלמידה. מטרתו המרכזית היא חיפוש אחר לקויות למידה, ובנוסף בודק האבחון גם יכולות קוגניטיביות כמו הזיכרון לסוגיו, קשב והתארגנות, חשיבה ועיבוד מידע, וכן את מיומנויות הבסיס כגון כישורי הקריאה, הכתיבה והבנת הנקרא. אבחון דידקטי במתמטיקה בוחן את האפשרות ללקות בסיסית במתמטיקה, לקות המכונה “דיסקלקוליה”, ומתמקד ברמת הידע והשליטה ביסודות המתמטיקה, רמת החשיבה המתמטית וההבנה המרחבית בהתאם לקבוצת הגיל. האבחון הדידקטי המורחב כולל גם אבחון דידקטי באנגלית, המתבצע במידה ועולה החשד להשלכותיה של לקות הלמידה על רכישת ידע בשפות זרות. האבחון בודק את כישורי הקריאה, הכתיבה, הבנת הנקרא, אוצר המלים ורמת הידע באנגלית. האבחון הדידקטי מוכר על ידי משרד החינוך למתן התאמות ברמות 1-2 במבחנים, והוא נערך באמצעות מאבחן דידקטי מומחה.
האבחונים הפסיכולוגיים
בתחום האבחונים הפסיכולוגיים קיים האבחון הפסיכולוגי המורחב, אבחון פסיכולוגי לגיל הרך ואבחון הפסיכו דידקטי, שהינו אבחון דידקטי המשולב עם אבחון פסיכולוגי. מטרת האבחון הפסיכולוגי המורחב היא בדיקת ההשפעות הקוגניטיביות והרגשיות על תהליכי למידה, והערכת הפוטנציאל האינטלקטואלי בו זמנית. האבחון הפסיכו דידקטי מורכב מאבחון דידקטי ואבחון פסיכולוגי משולב, שבנוסף לבדיקת כישורי הלמידה, הערכת מנת משכל, והערכת התחום הרגשי, הוא משלב בתוכו גם אבחנה מבדלת בין לקויות הלמידה לקשיים הנלווים. חלקו של האבחון פסיכולוגי נערך באמצעות פסיכולוג קליני מומחה. אורכו של המבחן הפסיכו דידקטי הוא כמספר שעות, ולרוב כרוך במספר מפגשים. האבחון המשולב מאגד בתוכו שיתוף פעולה וחוות דעת של אנשי מקצוע שונים, ומתבצעת אינטגרציה של כל הנתונים לכדי דו”ח אבחון אחד, המאפשר הבנה מקיפה על מצבו של המאובחן, כמו גם תפירת תוכנית התערבות המותאמת באופן ייחודי לצרכי המטופל. האבחון הפסיכו דידקטי הינו היחידי המוכר מטעם משרד החינוך לקבלת התאמות בכל הרמות.
האבחונים הממוחשבים
אבחוני הקשב הממוחשבים מהווים חלק מתהליך האבחון, אך נועדו לשמש כלי עזר בלבד, ואין דיי בהם לקביעת האבחון הסופי. קיימים מגוון סוגים של מבדקים ממוחשבים לאיתור הפרעות קשב, כשהשכיחים שבהם הם אבחון ,TOVA אבחון BRC ואבחון מוקסו. אבחון TOVA משמש לאבחון קשב חזותי מתמשך עם וללא השפעת הטיפול התרופתי- הריטלין. מבחן מוקסו פותח בארץ, ומהווה הכלי החדשני והמדויק ביותר לאבחון הפרעות קשב וריכוז. המדידה מתבצעת תחת מצבים שונים, אשר מדמים את סביבת החיים היומיומית של הנבדק, דרך שילוב מסיחים חזותיים ושמיעתיים. בתום המבדק מתקבל פרופיל קשב אישי, המורכב מארבעת מדדי הקשב שהם תזמון, קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. המבחן מודד ערכים באופן מדויק וכמותי, ומאפשר השוואה מיידית של התוצאות ביחס לנורמה הישראלית והבינלאומית העדכנית.
