בעיות קשב וריכוז adhd והשפעתם על הזוגיות
הזוגיות בצל הפרעת הקשב
יוסי החליט שהוא רוצה להתגרש מדנה כי לא הייתה לו שליטה על ההוצאות הכספיות האימפולסיביות שלה, והבזבזנות הבלתי ניתנת לשליטה. יעל הגיעה לידי החלטה שהיא מתגרשת מבעלה אחרי שבעלה החל לשפץ את הבית והפסיק בדיוק כשהבית הפך למעין אתר בנייה. לדפנה נמאס להיות ”
הללו, לצל אשר מעיב על הזוגיות יש שם: הפרעת הקשב והריכוז adhd.מבוגר אחראי” ומצהירה כי כשנישאה, היא סברה כי מצאה שותף לחיים, כשלמעשה היא חיה לצד “תינוק מגודל”. נעמי התגרשה מבעלה בשל חוסר היציבות הכלכלית וחוסר שיקול הדעת של בעלה, אשר הוביל אותו לפיטורין ונדידה בין עבודות עד שהמשפחה הגיעה לכמעט מצב של חרפת רעב. בקרב כל הזוגות
כשה”ספונטניות” משנה את שמה ל”אימפולסיביות חסרת אחריות”הפרעת הקשב כ”ישות” המשבשת את הזוגיות
זוגיות בצל הפרעת קשב וריכוז משולה לישות נוספת, המשבשת את מהלכם התקין של חיי הנישואין. התופעה שוות ערך למערכת יחסים משולשת, כשבשני הקודקודים נמצאים בני הזוג, והצלע החוצצת ביניהם היא הפרעת הקשב והריכוז. על מנת לנטרל את השפעותיה של אותה ה”צלע” המזיקה חייביםשני בני הזוג ללמוד, להבין ולהכיר את הפרעת הקשב והריכוז על בוריה. חשוב להדגיש כי אין הבדלים התנהגותיים ממשיים בין בני זוג בצל הפרעת הקשב לבין מערכות יחסים של בני זוג ללא ההפרעה. השוני מתבטא באינטנסיביות, בעוצמה של ההתנהגויות ובמשך הזמן שהן אורכות. כמו כן, אותן תכונות האופי אשר מושכים את בן הזוג ללא ההפרעה אל בעל הפרעת הקשב, הינם למעשה אותם קווי האישיות המהווים מכשול בהמשכה של הדרך.
בשלב הראשוני הם מצטיירים כהרפתקניים, ספונטניים, מעניינים, מסתוריים, יצירתיים, אמיצים ומלאי תשוקה לחיים. במהלך חיי הנישואין הספונטניות מקבלת נופך שונה ומשנה את שמה לאימפולסיביות, כשבן הזוג מפוטר מכל מקום עבודה אליו הוא התקבל לאחר פרק זמן קצר, בשל חוסר היכולת להשתלב במסגרת בעלת מרות סמכותית, ובשל פליטות פה “ספונטניות” אומללות וחסרות אחריות, ההרפתקנות מתורגמת לחוסר מנוחה, האומץ מצטייר כהתנהגות מסוכנת והמסתוריות מתורגמת למצבי רוח תנודתיים ובלתי יציבים, כשלכל התכונות הללו נוספות תכונות של ילדותיות, חוסר רצינות וחוסר יסודיות.
קווים לדמותו של מבוגר בעל הפרעת קשב וריכוז adhd
מבוגרים בעלי בעיות קשב וריכוז מדווחים על קשיים רבים במקומות העבודה. הם מתאפיינים ביצירתיות, חדשנות ומקוריות הנובעת מחשיבה “מחוץ לקופסה”, אך מתקשים להוציא את היצירתיות הזו אל הפועל. בנוסף, הם חווים קושי עם גורמים בעלי סמכות. הקשיים במימוש הרעיונות, המלווים בקשיי התארגנות, מובילים לקושי ביצירת יציבות עסקית ובפיתוחה. הסטטיסטיקה מראה כי שיעור הגירושין בקרב הסובלים מהפרעות הקשב והריכוז גבוה מן הממוצע. ההיבט הכלכלי מהווה פרמטר בודד מבין שלל הפרמטרים במשוואה הזו המכונה “זוגיות”. אל הקניות האימפולסיביות, תת התעסוקה והחובות נוספים גם תנודות ביחסי המין, נהיגה בלתי זהירה, קשיים בניהול כעסים ו”הצתה מהירה”, התמכרויות להימורים, לריגושים ואף בגידות.
תקשורת הורית במקום התקשורת הזוגית
ככלל, זוגיות ומערכות יחסים מתנהלות בדפוסים שונים ולובשות צורות מגוונות. נרקם מעין ריקוד בשניים, כשלכל זוג יש את מאפייני הריקוד הייחודיים לו. הדפוס ההורי בדינאמיקה הזוגית, הינו אחד הדפוסים האופייניים לנישואין בצל הפרעת הקשב, כשהתקשורת ההורית תופסת את מקומה של התקשורת הזוגית. בתקשורת מסוג זה במרבית הזמן אין תקשור בין בני הזוג כשני בוגרים אשר פונים זה אל זה בגובה העיניים לשם התמקדות בפתרון בעיות. באינטראקציה ההורית נופלת כל האחריות על כתפיו של בן הזוג הממוקד. מצב זה גורר בקרבו תחושות של תסכול, כעס וחוסר הערכה. בן הזוג הממוקד מוכיח ונוזף בבן הזוג המוסח, וממטיר עליו פקודות במטרה לייצר את המוטיבציה שתוביל ללקיחת אחריות.
הזוגיות מנקודת מבטו של בעל הפרעת הקשב
בניגוד לבן הזוג אשר נוטל את הסמכות ההורית במערכת היחסים, מקבלת מערכת היחסים משמעות שונה בתכלית מנקודת המבט של בעל הפרעת ה-adhd. הוא חווה שוב ושוב תחושת השפלה ותחושת דז’ה וו של ילד נזוף חסר כל ערך, בדיוק כפי שחש בילדותו מול הוריו או המחנכת, והוא מגיב אל התרחיש בדיוק כפי שנהג בילדותו, בהתנגדות ובהתמרדות, כשהסיטואציה של מורה נוזף מול תלמיד, וחוסר התבוננות בגובה העיניים בעת העימות, מביא להעצמת תסמיני ההפרעה ולהפחתה במיקוד ובקשב. ככל שבני הזוג משתדלים לנסות לשנות את בן הזוג ולהשפיע, כך גם מקצינות עמדותיהם, ונוצרת לולאה אין סופית של מעין כדור שלג מתגלגל, כשכל אחד מבני הזוג סבור שבן זוגו מייצג בזוגיות את “האיש הרע”.
דרכי ההתמודדות עם הפרעת הקשב בחיים הזוגיים
במידה וכל התסמינים הללו במערכת הזוגית מתקיימים יש לפנות בשלב הראשוני לאבחון ההפרעה אצל נוירולוג או פסיכיאטר, לשם קבלת תמונת מצב מדויקת וטיפול תרופתי. הטיפול תרופתי ימתן את תסמיני ההפרעה באופן של שיפור במרכיבי הקשב, הריכוז ומיתון ההיפר אקטיביות והאימפולסיביות, אך חשוב לא פחות לטפל גם בכעסים, המשקעים והתסכול אשר הצטברו במערכת היחסים הזוגית. יש להתבונן על הפרעת הקשב כגורם שלישי נוסף בתוככי המערכת הזוגית, תוך הבנה כי ההתנהגויות של האדם הלוקה בהפרעת הקשב אינן נובעות מהתנהגות מודעת, בן הזוג אינו מרוכז בעצמו או נרקיסיסט, והנסיבות למצב נובעות מתוך מצוקה פיזיולוגית אמיתית. המטרה בפנייה לסיוע אינה יציאה אל מלחמה של מי אשם או מי צודק אלא יציאה אל עבודה משותפת ארוכת טווח, בדרך של הבנה והפנמת הכאב ההדדי, ומוכנות לקראת שינוי בדפוסי ההתנהגות הנטועים בשני בני הזוג.
הטיפול הזוגי בצל הפרעת הקשב והריכוז
השלב הראשון בטיפול הזוגי הוא לאפשר לבני הזוג לשחרר ולפרוק את כל המתחים, הכעסים, תסכול והמשקעים בחדר הטיפולים, המשמש מקום מבוקר ובטוח. חדר הטיפולים מהווה מקום נטול שיפוט של התנהגות צודקת או לא צודקת, והוא מאפשר חשיפת הרגשות, והדיבור בגובה העיניים על כל התחושות והפחדים, כשבחדר הזה מותר לחשוף פגיעות וחולשה, כשישנו גורם נוסף אשר דואג לכך שהשיחה תהייה מבוקרת ובגבולות הטעם הסביר, והמקום משמש להקשבה והכלה. השלב הבא מתאפיין בהעלאת המודעות לתסמיניה של הפרעת הקשב וגם למאפייני הדפוס במערכת היחסים. ברגע שמחלחלת ההבנה כי הפרעת הקשב היא זו האחראית לדפוס הלקוי בין בני הזוג, מתחילה התגייסות משותפת של בני הזוג לשם בניית תקשורת זוגית ומערכת יחסים חדשה במקום הדפוס ההורי הקודם.
איתור הצלחה בתוך ים הכישלונות במערכת הזוגית
לאחר השלבים שנועדו לחדד את ההארה, תוך חשיפת השפעותיה של הפרעת הקשב על דפוס התנהלות היחסים, ואחר חקירת העבר אשר יצר דפוס זה, מגיעים בני הזוג אל השלב של איתור הצלחה ונקודות האור בתוך ים כישלונות במערכת היחסים הזוגית. נקודות האור עשויות להתבטא בתכונות האופי של בן או בת הזוג, החלטות, נטילת אחריות ואינטראקציה משותפת כמו גם הישגים משותפים. על יסודותיהן של נקודות האור הללו מתחיל תהליך שיקום הזוגיות, אשר בניגוד לדפוס הקודם הוא ניזון ממשוב חיובי, ודפוסי חשיבה והתנהגויות המקדמים תקשורת זוגית אחראית ובוגרת. בני הזוג רוכשים כלים בהם מושם הדגש על היעילות, ומה נכון לעומת מה צודק יותר, ויישום העיקרון של ניסוי וטעייה עד למציאת הפשרה המקובלת על שני בני הזוג.
שאלות? כנסו לפורום הפרעות קשב וריכוז
